שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ג׳ סימן ה׳

מה שהאריך לסייע לפירש"י דגולל היינו כסוי הארון דלא כפירוש הרמב"ן והרא"ש שהב"י ביו"ד סי' שע"ה הכריע כפירושם והביא שהרמב"ם פ"ב מאהלות משנה ד' פירש גולל היינו כסוי אשר יכסו בו אבל אין הכרע בזה דאולי כיון להמצבת אבן אשר יכסה בו. ומ"ש שמצא תוספתא גל של צרורות שעשאו גולל לקבר וכו' דאינו טמא אלא סדר הפנימי דמשם מבואר דגולל היינו כסוי הארון וזה מקרי סדר פנימי והב"י לא זכר זאת. הנה עזות שיש בו מלא לבבו לדבר סרה ברבינו הב"י וכל הראשונים שקדמוהו וכמדומה לו שכלם לא ראו אותה התוספתא שראה הוא אבל יראו עיניו כידו שהר"ש פ"ב מאהלות משנה ד' מביא תוספתא זו ומפרשה על נכון והוא פירש שם בעצמו דגולל היינו כסוי המצבה ע"ש (ועיין תוס' סוכה דף כ"ג שהביאו ג"כ התוספתא הלז ופירשוהו לפי שיטתם) אך לפענ"ד לולא דמסתפינא הייתי אומר שאף לפירש"י זה סתם גולל דנקטי במשנה וברייתא יש לפרש סתם כסוי אבל סתימת הגולל לענין אבילות ודאי משמע דהוא משנסתם בקבר בארץ שכ"ז שהוא בארון בבית לא בא אל מנוחתו עדיין וזה נ"ל ברור לולא שפה קדוש הרמב"ן וצבא מהאחרונים דלא כתבו כן אליבא דרש"י ובזה נחה שקטה כל תלונותיו. ושוב מצאתי בש"ך סי' שע"ג ס"ק י"א שכתב כעין זה ע"ש ושמחתי ועכ"פ אין להקל ראש נגד כל הפוסקים לענין מנין אבילות שיתחיל משיסתום בארון דחלילה לזוז כ"ש ממה שהעלה הב"י בש"ע וכל רז לא אניס להם ועיין שו"ת נודע ביהודא מהד"ת סי' ר"א בחלק יו"ד בסופו והכלל אם באנו לדון אחר מה שקימו וקבלו היהודים עליהם מ"ש בש"ע ואחרונים ינתקו כל יסודי הארבעה ש"ע ח"ו ואנו אין לנו רק לשמוע בקולם ויסכר פי דוברי שקר המלעיבים במלאכי אלקים וזבוב מות יבאישו שמן רוקח ויחפשו רק לבקר מומין וכי זו בלבד עשה לנו האיש הלזה הלא הוא הדפיס (כפי שהוגד לי ולא ראיתיו) קונטרס אחד להדיח את בית ישראל להחליף את יום השבת ביום א' יען כי עמד השמש כיום תמים בימי יהושע הדור אתם ראו תועבות ושפתי רשע וכבר כתב החוות יאיר בהשמטות כי ירא הי' שלא ישנו כזאת ע"ש וכבר דבריו נשמעו בין החיים ומי ביקש מידו להתתפש בלבוש אדרת שער למען כחש אוי לעינים שכך רואות שכ"כ נפרץ הדור בזמנינו וד' יגמור פרצת עמו ישראל ברחמים וישלח לנו נזר קדשינו ולאורו נסע ונלך ויסיר לב העקוב כי בחר ד' ביעקב. שוב אחר כמה שנים הגיע לידי ספר יקר הערך צרור החיים להרב הגאון מוה' אברהם אבד"ק עמדין וראיתי כי בחלק קול השיר האריך בדברי הארגעל וכמ"ש למעלה. והנה ראיתי שם בחלק כסוי חטאה שהאריך אם מותר לעמוד בגילוי הראש בבהכנ"ס לפי המנהג שעומדין עכשיו לפני השרים בגילוי הראש והפושעים רצו להתיר יעו"ש שכתב שבתוס' יומא דף כ"ה והא כתב ר"ת דגנאי לעמוד בלא מצנפת והר"י בר ברוך כתב תירוץ אחר והמחבר הנ"ל כתב שגם הריב"ב אינו חולק על ר"ת וכוונתו שודאי הי' לו בעת הזאת כובע אחר ור"ת ס"ל שגם זה גנאי שלא יהי' במצנפת בעזרה רק בכובע אחר והריב"ב חולק ע"ז. הנה לפענ"ד דבר זה מוכרח שהרי בתמיד במשנה ראשונה כתב המפרש שהוא ריב"ב כר"ת דגנאי לעמוד בלא מצנפת בעזרה יעו"ש וצ"ע על המפרש בתמיד שהוא הר"י בר ברוך שבתמיד הסכים לפירוש ר"ת כמ"ש וביומא חולק עליו. אבל עכ"פ זה ברור דגם ריב"ב ס"ל להאי דר"ת דגנאי ללכת בגילוי בלא מצנפת ודו"ק: