ובזה נתיישב היטב הך דנמצא אחד מהם קוא"פ וע"ד שכתבתי למעלה דעכ"פ אם יטענו שלא כוונו להעיד שוב נפסלו משום נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכמ"ש הש"ך סי' ל"ו ודו"ק. אחר שנים רבות הגיע לידי שו"ת מהרי"ט צהלין ומצאתי בסי' נ"ד האריך על דברת הר"ן הנ"ל דא"י ליודע לא מחשב חוזר ומגיד ותמה ע"ז מדברי המרדכי והתוס' פרק הכונס וכבר קדמו ברוב דבריו בב"י חו"מ סי' כ"ט ע"ש ודו"ק. ומצאתי בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ה שהאריך להוכיח דאם אומר איני זוכר לא הוה כמכחיש דברי חבירו ומהתימה שלא הזכיר דברי הר"ן דאיני יודע לא הוה כחוזר ומגיד ומ"ש באומר איני זוכר וגם מה שהביא דברי המרדכי שם הנה במרדכי לא מצאתיו והוא בשלטי הגבורי' פ"ב דכתובות אות ה' ע"ש וגם בזה צ"ע דלשיטת הר"ן אין מקום לזה וצ"ע ומצאתי בנימוק"י פרק אלמנה לכ"ג וכ"ה בשעאהע"ז סי' ד' סכ"ו דאם הארוס אומר שאינו זוכר אינו כמכחיש ע"ש ומזה ראיה ברורה להח"ץ ז"ל. ודרך אגב אומר בהא דאמר עמד בבהכ"נ ואמר משביעני עליכם ואמר שמואל ואפי' עדיו עמהן ופריך פשיטא ל"צ דקאי עלייהו וכו' וערש"י ובר"ן שהאריך לבאר שיטת הרי"ף בזה ולפענ"ד נראה כיון דהשביע אנשי בהכ"נ ביחד או סיעה של בני אדם ואולי יש שם קרובי' או פסולי' ועלייהו לא קאי השבועה וא"כ ממילא מתוך שבטלה על הקרובים בטל גם על הרחוקים וכשרי' ולכך הוצרך לייחד עדיו וכמ"ש התוס' והרא"ש במכות דף וא"ו לענין מזמוטי חתן וכלה שעומדים גם קרובי' ופסולי' דכל שמייחד עדים הוציא מן הכלל רק אותם שכשרים וה"ה כאן ובזה יש לפרש הסוגיא וליישב שיטת הרי"ף בזה ואכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ט סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
