שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ט סימן ד׳

ובזה יש ליישב מה שהקשה הר"ן דאמאי כפרו חייבים הא א"י לחזור ולהעיד כיון שכבר אמרו אין אנו יודעין לך עדות ולפמ"ש י"ל דאכתי יכולים לומר מאי אין אנו יודעין שלא נתכוונו להעיד ומלא נתכוונו לנתכוין פשיט' דלא מקרי חוזר ומגיד דהם יכולים לומר שבתחלה סברו שלא כוונו להעיד ואח"כ נזכרו שכוונו עדותן וכעין מ"ש התוס' לענין אין זוכרין לך עדות דיכלו לומר אשתלי ובסיפ' לכך חייבין משום דהוא השביעם שיבאו ויעידו והם כפרו מה נ"מ אם יאמרו שהכוונה היו שלא כוונו להעיד סוף סוף אמרו שאינם עדים לו ולהכי חייבים וא"י לחזור ולהעיד דהרי משוו נפשייהו רשיעי דבשלמ' כשהם אמרו שא"י לך עדות והוא השביעם אח"כ א"כ יכולים לפרש דבריהם אח"כ דמאי אין יודעין לך עדות דקאמרו לא כווננו לעדות וא"כ יכולים אחר השבועה שהשביעם לחזור ולהודות שנזכרו שכוונו להעיד וכעין שכתב הר"ן לפי דרכו דמאין יודעין ליודעין ל"ח חוזר ומגיד ומכ"ש בלא כוונו להעיד אבל בכפרו על השבועה שא"י לפרש דבריהם אחר השבוע' שהשביעם וא"כ מחשבו חוזר ומגיד וכן צ"ל לפי דרך הר"ן דבהשביעם גרע טפי דאל"כ יקשה אמאי בסיפ' כשכפרו בפני ב"ד פטורין משום שא"י לחזור ולהעיד וקשה הא הו"ל מאין יודעין ליודעין וע"כ צ"ל דכיון דהשביעם ע"ז והם כפרו שוב א"י לחזור ולהעיד משא"כ בנשבעו מפי עצמן או שענו אמן כנ"ל ועכ"פ מ"ש למעלה דאין אנו יודעין לך עדות יוכלו לומר שלא נתכוונו ודאי נכון אבל באמת אנן לא קיי"ל כן ואף שלא כוונו להעיד מקרי עדות והארכתי בזה במק"א בתשובה. ובזה אמרתי ליישב הא דמבואר בדף ל"ה שבועה שא"י לך עדות והם יודעין והי' אחד מהם קרוב או פסול פטורין והדבר תמוה דכמאן אתיא לרבי יוסי בממון תתקיים העדות בשאר ואף לרבי כל שלא באו לב"ד אף שנתכוונו להעיד אין פוסלין את השאר וכבר תמה בזה בתוספות חדשים בגליון התוי"ט שם ולפמ"ש א"ש דבאמת יוכלו לומר שלא נתכוונו להעיד וכבר כתב הש"ך סי' ל"ו דכל שלא נתכוונו שניהם להעיד ויש כאן קרובים ופסולים פסול דאם אתה מחשיב זה למעלה במה שלא נתכוונו הא גם הכשרים לא נתכוונו וא"כ לרבי שפיר פטורים בכה"ג ודו"ק: