שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ט סימן ג׳

עוד שאל בהא דאמרו בשבועות דף ל"ז ע"ב מלקא הוא דלא לקי אבל קרבן מייתי תיובתא דרבה תיובתא ואמאי לא מוקי כדרבינא כדמוקי לעיל מינה גבי שתי כתי עדים וגם זה לכאורה תמיה עצומה והנ"ל בזה דהנה התוס' בדף ל"ג ד"ה קרובים כתבו דמיירי שהיו כשרים בשעת ראית העדות ואח"כ נתקרבו והיו נשיהם גוססות ע"ש דאל"כ הו"ל תחלתו בפסול ולפ"ז כאן לענין מלקות ע"כ א"א לאוקמא כדרבינ' דא"כ בשעת התראה היו בפסול דהא בעינן התראה למלקות וא"כ א"א לאוקמ' שהיו קרובים דא"כ מה קמ"ל שאינו לוקה על ידן הא ע"י פסולי עדות ל"מ התרא' למלקות ובנשיהם גוססות א"א לאוקמ' כאן כמ"ש התוס' בדף ל"ז ע"ב ד"ה ה"נ ע"ש וא"כ כל שהיו קרובים פשיטא דל"מ התראה ולכך לא מוקי בכה"ג ואגב אזכור מה דק"ל בהא דאמרו בדף ל"א ע"ב במשנה שא"י לך עדות דאם אמרו אמן דחייבין ואמאי הא יוכלו לומר דמאי אין אנו יודעין לך עדות דקאמרי דלא נתכוונו להעיד וכדאמרו בכריתות דף י"ב ע"ב וע"ש בתוס' ישנים דאם לא כוונו להעיד דלא מקרי עדות כלל וא"כ בכה"ג פטורים וצ"ל דמיירי שהודו אח"כ שכוונו להעיד רק שלא רצו להעיד: