וראיתי בישוע"י לדו"ז הגאון ז"ל סי' קכ"ד שהקשה בהא דפירש"י מנסך ששכשך בידו לשם עכו"ם והא שם מיירי בהגבהה והגבהה סגי אף בלא שכשך בידו וכ' דהגבהה לא הי' ע"מ לנסך רק לגזלו ולכך בעינן אח"כ שכשך בידו ע"ש. ובאמת שצ"ע דהן אמת דבגיטין פירש רש"י דהגבהה הי' ע"מ לגזלו אבל בחולין דף מ"א פירש"י דהגבהה ע"מ לאסרו ואפ"ה פירש שכשך בידו והנרא' לי בזה דשם מקשה הש"ס בחולין למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו ממנסך וא"כ שם א"א לפרש דהגביה בשכשוך דא"כ שוב בודאי לא הי' יכול לאסור דאף לר"ה דס"ל דעשה בה מעשה אסרה היינו משום דבמעש' קנה וע"י שינוי וכמ"ש בזה בתשוב' באורך ולפ"ז אם הגבהה הי' בשכשוך א"כ הי' נאסר תיכף ושוב לא היה יכול לקנות בזה דהגבהה ע"מ לאבד לא מקרי קנין כמ"ש הש"ך בסי' שפ"ה דהגבהה ע"מ לאבד ולהזיק לא מקרי הגבהה ולכך ע"כ דהגבהה הי' ע"מ לגזלו אבל לא שכשך עדיין שתהיה אסורה דא"כ שוב לא הי' יכול לאסרו דכל שאסרו שוב לא מקרי הגבהה כלל:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
