שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ז סימן י״ב

ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי התוס' בע"ז דף ל"א ד"ה המפקיד שהקשו דממנ"פ אי ס"ל לריב"ב כר"א דלא חייש לזיוף אף בשתייה לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אף בהנאה לתסרי ותירצו דריב"ב לטעמיה דס"ל דלא כל הימנך שתאסר ייני לאונסי וא"כ אף דחייש לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה מ"מ לא חייש להחליף בשלו שיאסר גם בהנאה ודבריהם תמוהים לפענ"ד דא"כ אף בשתיה לשתרי דהא אין אדם אוסר דבר שא"ש. וכפי הנרא' דס"ל להתוס' וכ"נ מרש"י בדף נ"ט דבשתיה אסור בשביל דכל דנסכו שלא בפני ע"ז ניהו דלא נאסר בהנאה בשתיה אסור והדבר יפלא דממנ"פ או דהוה נסך ואסור בהנאה או דלא הוה נסך כלל וגם עכ"פ להאי טעמא דלאו כל הימנך שתאסר מותר אף בשתיה ולפמ"ש הדברים כפשטם דעכ"פ בשתיה אסור בשביל בנותיהם וכמ"ש ובהנאה לא מצי לאסור דריב"ב ס"ל דלא יכול לאסור אף במעשה וכמ"ש בחולין שם ודו"ק: