שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ו סימן ט׳

והנה דרך אגב אזכור מה דראיתי בנמוק"י על רמב"ן בכורות שנדפס מחדש שכתב בפ"ה מנדרים בסופו בהאי גברא דהוה לי' ברא דשמיט כפי ואסר הנכסים עליו ואמרו לי' ואי היה בר ברך צורבא מרבנן מהו וא"ל לקני הדין ואי הוה בר ברי צורבא מרבנן לקנייה וע"ז כ' הנימוק"י דהפי' הוא שהקנה לאחר ע"מ שיתנם לבן בנו וע"ז כ' ויש למדין מכאן דאדם יכול להקנות למי שלא בא לעולם בענין זה שיתן למי שהוא בא בעולם ע"מ להקנות לאותו שירצה כשיבא לעולם והדין אמת דבענין זה מותר דהא אין בזו הקנאה אבל כאן אין ראיה דהכא כבר הי' בר ברי' בעולם וכו' ומשמע דגוף הדין אמת דיכול לזכות לשלא בא לעולם ע"י איש שהוא בעולם שיקנה ע"מ להקנות לאותו שלא בא לעולם כשיבא לעולם. ותמה אני על עצמו דא"כ המזכה לעובר דנחלקו ר"ה ור"נ בב"ב קמא וקמ"ב הוא דוקא במזכה שלא ע"י אחר וז"א דהמזכה לעובר משמע ע"י אחר וכ"כ הרשב"ם בהדיא בדף קמ"א ע"ב ד"ה והמזכה ע"ש ולכאורה רציתי לומר דש"ה שלא זכה לאחר רק בשביל הדבר שלבל"ע שפיר ל"מ אבל כל שזכה לאחר שיזכה בזה כעת ורק אחר שיבא לעולם אותו האיש יהי' זוכה ע"י אותו אחר דאז שפיר יכול לזכות ע"י מי שבא לעולם אבל ז"א דהרי שם אמר לקניה הדין ואי הוה בר ברי' צורבא מרבנן לקנייה ופלפל שם בש"ס דהוה קני ע"מ להקנות וא"כ לא קנה זה כלל רק ע"מ שיזכה לב"ב אם יהי' צורבא מרבנן ולמדו מזה דלא הוה דבר שלבל"ע וא"כ היאך מועיל הא בכה"ג המזכה לעובר לא קני ועוד תימה לי דהרי בב"ב שם פריך מהמשנה דהאומר אם תלד אשתי זכר והקשו בתוס' שם ד"ה נכסי דכיון דמיירי בשכ"מ גבי נכסי להאי דמעברא אמאי לא קני וכתבו דמלתא דליתא בבריא ליתא בשכ"מ ואם איתא הא איתא בבריא בכה"ג שיזכהו שהוא יזכה בו כעת ואם אח"כ יהי' אותו איש שרוצה להקנות לו בעולם אז יקנהו ובזה מועיל ושוב מועיל בשכ"מ בדבר דאיתא בבריא בכה"ג ובמשנה דמיירי בבריא ל"מ כל שלא רצה לזכות רק ע"מ שיזכה לעובר ואף אם נימא דמיירי במתני' ג"כ בשכ"מ מ"מ עכ"פ למה לא מועיל מטעם דאיתא בבריא הרי דאף לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלבל"ע ס"ל שם בש"ס דלדבר שלבל"ע לא מועיל וכ"ש לדידן דקיי"ל דל"מ בדבר שלבל"ע מכ"ש בלדבר שלבל"ע ל"מ וגם בטוש"ע סי' ר"י בחו"מ לא נמצא זכר מזה ועוד תימה מהא דפריך הש"ס בגיטין דף י"ד אלא מעתה הקנה לנולדים וכו' ומאי קושיא הא שם הקנה ונשתעבד לך ולכל מאן דאתי מחמתך וא"כ בכה"ג היה מועיל וע"כ דגם בזה אינו מועיל וע"כ דברי הנימוק"י צע"ג ומי שמיישבם יטול שכר הרבה מן השמים: