ובזה ממילא מיושב קושית הקצה"ח לדעת הקדוש מדרוש א"כ היאך אמרו בגיטין דף כ"ד דא"ל דתהוי שליח להולכה עד דמטית להתם וכי מטית להתם שוי' שליח להולכה והא כיון דתלוי ברצון האשה שוב הו"ל מילי ולפמ"ש א"ש כיון דעד התם נעשית שליח להולכה וחזרה שליחות אצל הבעל ושם צוה לה לעשות שליח להולכה דזה תירץ שם על הא דמקשה והא לא חזרה שליחות אצל בעל וא"כ בכה"ג ל"ש מילי לא ממסר לשליח ובזה נראה מה שהאריך בקצה"ח שם לענין חצר של שליח לקבלה אם מועיל בגט ומתנה דחצר משום שליחות אתרבאי ומילי לא ממסר לשליח ולפמ"ש ל"מ במתנה ל"ש זאת אלא אף בגט נמי מועיל דהא ל"ש לומר דלא חזרה שליחות אצל בעל ואדרבא הוא אומר עשיתי שליחותך. ובזה נ"ל ליישב הא דהקשה הקצה"ח דאי נימא דמילי לא ממסרי לשליח ואיך אמרו בגיטין דף ס"ג כתבו ותנו לשליח מהו והא הו"ל מילי ולא ממסרי לשליח ולפמ"ש א"ש דשם כל שא"ל כתבו ותנו לשליח והם עשו כן שכתבו ונתנו לשליח א"כ ל"ש לומר דהו"ל מילי דהא חזרה שליחות אצל המשלח דיכלו לומר לו עשינו כאשר צויתנו לכתוב וליתן לשליח ודוקא בא"ל כתבו והם לא כתבו הוא דשייך מילי וכן בא"ל שיתנו בעצמם והם לא נתנו בעצמם י"ל דמקרי מילי דעל הנתינה לא התחיל שליחותם כלל עדיין אבל כל שצוה להם שיתנו לשליח שפיר חזרה שליחות אצל המשלח:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.