אמנם במחנה אפרים הלכות שלוחין סי' ד' כתב לחלק דבמתנה ל"ש זאת דלא נעשה שליח של המשלח רק שלוחו של אותו שמזכה לו דיכול לעשות שלוחו לזכות לו אף שלא מדעת המשתלח לו ע"ש שהביא כן בשם הרא"ה ולפ"ז כיון דאמרינן דבמתנה לא בעינן חזרה שליחות אצל המשלח א"כ ממילא איך תחשוב דהו"ל מילי משום דאולי לא ירצה המקבל דהרי כל הטעם הוא דלא חזרה שליחות אצל הבעל ובמתנה ל"ש זאת וכמ"ש המח"א וז"ב ואף דאמרו מתנה הרי הוא כגט היינו דוקא במצוה להם שיכתבו שטר מתנה שכל שלא כתבו לא התחיל כלל הזכות ולא נעשו שלוחים של המקבל שלא זכו לו כלום עד שיכתבו אבל כל שנתן לשליח דבר ונעשה שלוחו של המקבל שוב יכול לעשות שליח אחר דא"צ שיחזור שליחות אצל הנותן וז"ב מאד:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.