אשר הקשית אותי בהא דמבואר בטוש"ע אהע"ז סי' קמ"א סעיף מ"ג דשליח לקבלה א"י למנות שליח ואפילו נתנה לו רשות משום דהו"ל מילי ומילי לא ממסרן לשליח והקשיתי מהא דאמרו בקידושין דף מ"א ושלחה מלמד שהוא עושה שליח ושלח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח ומשמע דקאי גם על השליח שעשת' היא דעל שניהם קאי ושלח ושלחה וממילא גם בהיא עשתה שליח יכול השליח לעשו' שליח אחר הרי מבואר בהדי' להיפך הנה יפה שאלת וחפשתי ומצאתי בפנ"י בחידושיו לגיטין דף ס"ט שהעיר כן והניח בקושיא וראיתי בב"י שם שהביא תשובת הר"ש בן התשב"ץ שכ' ג"כ לחלוק על הרמ"ה דס"ל דשליח לקבלה א"י לעשות שליח אחר וכתב וז"ל ולפענ"ד אני אומר דלא גרע האשה שאמרה התקבל לי גיטי מאשה שאמרה התקבל לי קידושי מיד פלוני וכשם שהיא יכולה למנות שליח לקבל קידושיה והשליח שליח מדרשת ושלח ושלחה כדאיתא פ"ב דקידושין ה"נ יכולה למנות שליח לקבל גיטה והשליח שליח דכלהו מחד נפקא ואתקש הויה ליציאה ע"ש הנה הרגיש בקושיא זו אבל במחכ"ת תלי תניא בדלא תניא דעיקר הקרא דושלח ושלחה בגט כתיב והוא אצטריך למילף מקידושין ואדרבא קידושין נוכל למילף מגיטין ואדרבא בקידושין אף בהוא עושה שליח ומוסר לו טבעת לקידושין דעת המרדכי דא"י למנות שליח אחר דהו"ל מילי ול"ד לגט דהוא בע"כ וכמבואר בסי' ל"ה וא"כ מהיכא פשיטא לי' להר"ש בן התשב"ץ דהיא יכולה לעשות שליח בקידושין והשליח ימנה אחר וע' בסי' ל"ו ס"ה ומ"ש עה"ג שם יהיה איך שיהיה כפי הנרא' הרגיש בראיה זו. אמנם לפענד"נ דמכאן ראיה למ"ש הב"ש סי' קמ"א ס"ק כ"ט דשליח הובאה שלה לא הוה מילי כיון דלא נגמר השליחות רק בעת שניתן הגט ליד השליח וא"כ י"ל דשלח ושלחה מיירי בשליח הובאה דעכ"פ היא עושית השליח והוה דינו כשליח לקבלה לכמה דברים כמבואר סי' ק"מ ע"ש בב"י וא"כ בכה"ג ל"ש מילי. הן אמת דדברי הב"ש לכאורה תמוהין כמו שתמהו האחרונים דמנ"ל זאת כיון דהוה שליח לקבלה א"כ הוה מילי והנ"ל בהבנת הדברים דהנה באמת צריך להבין היסוד דאמרי דמילי לא ממסרי לשליח דמנ"ל זאת כיון דלא נזכר בשום מקום בתורה דמז לזה ואדרבא בגיטין דף ע"א ע"ב כ' רש"י בטעמא דר"מ דס"ל מילי ממסרן לשליח דדרך ארץ שאדם עושה שליח דברים וא"כ ניהו דר"י חולק וס"ל דמילי לא ממסרן לשליח אבל באיזה סברא נחלקו לא בדרשת הכתוב ולא בסברא ע"כ נ"ל דהענין הוא דהנה באמת בקידושין דף מ"א ילפינן שליחות מה"ת ממקרא והיינו דשלוחו של אדם כמותו והו"ל כבע"ד בעצמו ולפ"ז י"ל דזה דוקא במידי דעשייה שמוסר לו איזה דבר אמרי' דהוא הוה הבע"ד מאותו עסק ונעשה כגוף המשלח וא"כ שפיר יכול לעשות שליח שני דבע"ד יוכל לעשות שליח כדיליף מקרא וזה השליח נעשה באותו עסק שיש בידו בע"ד ועושה שליח אבל היכא שאינו מוסר בידו דבר כ"א שמצווה לכתוב ולחתום א"כ א"א לייחס לשליח שם בע"ד דכ"ז שאינו עושה אותו במה נעשה בע"ד הא באמת אין הדבר נוגע לו ורק לכשיעשה הדבר יהי' נעשה בע"ד וא"כ אינו מגודר בשם בע"ד כל זמן שלא עשהו ואין עליו רק שם שליח וא"כ במה כחו יפה שיעשה שליח ואנו לא למדנו רק שבע"ד יוכל לעשות שליח וזה השליח עוד אין עליו תורת בע"ד ולא יוכל לעשות שליח שני וע' בקידושין דף מ"ג דמפרש טעמא דבי ר' שילא דאמר אין שליח נעשה עד דכיון דשלוחו של אדם כמותו הו"ל כגופיה הרי לך דנעשה כגופו ואף לדעת רב והכי קי"ל דשליח נעשה עד היינו דניהו דהוה כגופו אבל לא גופו ממש ושפיר יכול להיות עד כל שאינו נוגע. אבל בגוף הענין מודה דנעשה בע"ד והיינו היכא דנתן לו דבר בידו אבל כל שאינו מוסר לו דבר רק שיעשה לו איזה דבר א"כ כל שלא עשה לא נעשה בע"ד וז"ב. ולזה נרא' שכוון רש"י בגיטין דף כ"ט שכתב דאין כח בדברים להיות נמסרים לאחר והיינו משום דבדברים לא יוסר מן הקרא בשם שליח רק שליח שמו ואין שליח עושה שליח ששלח אותו ואין בכחו לשלוח אחר וז"ב מאד לפענ"ד בסברא ולפ"ז מה"ט שליח לקבלה אין עושה שליח שני דאין בידו שום דבר להיות נקרא בע"ד כ"ז שלא ירצה הבעל לתת הגט ולפ"ז זהו שליח לקבלה אבל שליח להובאה שהיא עושית שליח שיביא לה הגט אם יתן הבעל וא"כ כשנותן לו הבעל נעשה שליח שלו ג"כ וא"כ פשיטא דיכול לעשות שליח אחר דלענין מה שעשאתו שליח דהיינו אם יאבה הבעל ליתן לענין זה נעשה בע"ד דבשלמא שליח לקבלה דמגורשת תיכף משעת קבלתו וא"כ זה כשרוצה הבעל אבל אם לא ירצה לא יגמר הדבר כלל וא"כ הו"ל מילי כ"ז שלא נודע דעת הבעל אבל כאן שהיא לא עשתה רק כשירצה הבעל וכפי דין שליח להולכה שלא תתגרש רק כשיבא לידה א"כ נעשה שלוחו של הבעל והו"ל כבע"ד וזה כוונת הב"ש כיון דעיקר השליחות נגמר בעת שנותן הגט ליד השליח והיינו דלזה הו"ל כשליח להולכה דלא מקרי מילי אבל ש"ק לא נקרא מצד הבעל כ"א מצדה ומצדה לא נתנה לו שום דבר וז"ב לדעתי. איברא דלפ"ז צריכין להבין דעת המרדכי דכתב בשם הקדוש מדרוש דבקידושין גם שליח להולכה א"י לעשות שליח אחר דלא הוה כמו גט דבגט ל"מ מילי כיון דמוסר הגט ובידו לגרש בע"כ משא"כ בשליח לקידושין דאם לא תאבה לקבל אינה מקודשת הו"ל מילי ואמאי נקרא מילי דהא מ"מ כל שנותן לו הכסף לקדש נעשה כבע"ד ול"ש לומר דהו"ל מילי דאם תרצה לא תקבל דז"א דגם אם יקדש הוא בעצמו בידה הברירה שלא לקבל והנ"ל בזה דבאמת כמו באם קידש הוא בעצמו לא נקרא חלות הקידושין עד שתקבל הקידושין ואף שהכין עצמו מכבר ומוליך לה הקידושין כ"ז שלא קבלתה לא מקרי מעשה קידושין וכמו כן בשליח לא נקרא מעשה עד שתקבל דכ"ז שלא קבלה אין עליו שם קידושין רק מילי בעלמא וכ"ז שאינו בע"ד לא יוכל לעשות שליח כלל וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
