ובזה י"ל דזה כוונת הרמב"ן דלכך פוסל באומר אמרו משום דכיון דבעינן שישמעו מפי הבעל וע"כ צריך אתה לחשב פי העדים כפי הבעל וא"כ צריכין לעדים הראשונים ובכה"ג שוב הו"ל חצי דבר דיש חסרון בגוף העדות ואינו שם דבר בפ"ע בלתי עדות הראשונים וז"ב מאד. ובזה הבינותי קושית הרא"ה עליו שכתב דא"כ למה צריך לומר לר"י הטעם בשביל מילי לא ממסרי לשליח לימא בשביל דלא נכתב לשמה דלא שמעו מפי הבעל וכתב הר"ן דל"ק דאם איתא דמילי ממסרי לשליח כיון ששלוחו של אדם כמותו הו"ל כאילו שמעו מפי הבעל כיון ששומעין מפי שלוחו של בעל ע"ש ומקודם נבאר כוונת הר"ן דלכאורה דבריו תמוהין דגם באומר אמרו פוסל הרמב"ן אף דשם מילי ממסרי לשליח וכמ"ש הרמב"ן בעצמו וא"כ שפיר הקשה הרא"ה לשיטתו וראיתי לאחרונים שנדחקו בכוונת הר"ן ולפענ"ד הדבר כפשוטו דבאמת מילי לא ממסרי לשליח ורק דבאומר אמרו כתב הרמב"ן דל"ש הפסול הזאת דאטו א"י לעשות שליח שלא בפניו ובאמת אין השליח הזה דהיינו העדים מוסרין כלום שיהיה גודר בשם מילי לא ממסרי לשליח רק שהם מודיעים להעדים שבפניהם עשה אותם שלוחים ועדים וא"כ מה שייך כאן מילי לא ממסרי לשליח ולפ"ז שפיר השיב הר"ן על הרא"ה דלכך ע"כ צריך להטעם דמילי לא ממסרי לשליח דאם נימא דיש כח במילי למסור לשליח שוב הוה פי העדים כפי הבעל דהרי מסר להם אותן המילי שהוא היה אומר ובשלמא אם מילי לא ממסרי לשליח שפיר כתב הרמב"ן דפסול משום שלא שמעו מפי הבעל ואף דשמעו מפי שליח הבעל הא מילי לא ממסרי לשליח ואין פי העדים כפיהם וז"ב כשמש בכוונת הר"ן אבל לפמ"ש א"ש קושית הרא"ה דניהו דפי העדים הוה כפי הבעל אם מילי ממסרי לשליח אבל עכ"פ כיון דצריכי לעדים הראשונים שוב הוה חצי דבר וז"ב מאוד:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.