ובזה עמדתי על ל' הראב"ד והטור שכתבו כן שם ולא כ' הראב"ד כן בפ"ב דגירושין משום דשם לא פרט רבינו פלוני ופלוני וע' בדרישה ופרישה בחו"מ שם ושם אפשר דכשר ודו"ק. אלא אף במייחד שם העדים נ"ל דבר חדש דהרי התוס' הקשו ד"ה הא כ' הגט דהרי ר"מ מכשיר אף במצאו באשפה וא"כ למה אמר דמילי לא ממסרי לשליח לענין כתיבה וכתבו דכל שצוה לכתוב הקפיד ע"ז ופסול ע"ש ולפ"ז ממנ"פ כשר דאם נימא דמקרי חצי דבר במה דכתבו האחרונים וצריכין לראשונים הא ז"א דלענין הכתב עצמו א"צ לעדות הראשונים כלל דממנ"פ אם לא צוה שוב כשר אף במצאו באשפה שוב הו"ל דבר שלם עכ"פ לענין הכתיבה ושפיר מקרי דבר וצ"ע בזה כי היא הערה חדשה. עוד נ"ל כיון דמסקינן דכשר ולא תעשה כן בישראל ומשום חששא דשמא תשכיר עדים וכיון דל"ש דלכך לא גזרינן דלמא נפיק מיניה חורבא כדאמר בסוגיא ולפ"ז שוב אף כשאמר אמרו לסופר פשיטא דאין מקום לומר דהקפיד דוקא שיכתבו אחרים ולא הם דהא לא תעשה כן בישראל והיאך נימא דהקפיד דוקא שיעשה איסור וכיון שלא הקפיד שוב הו"ל דבר שלם לגבי הראשונים. ובזה י"ל דלכך לא כ' הראב"ד כן רק בחו"מ משום דבגט כשר כשחתמו בעצמם ומשום דלא תעשה כן וגם הה"מ שמכשיר קאי בגיטין ודו"ק ובאמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו ג"כ כשר ולא תעשה ואף למאן דמכשיר שם הא לענין הכתב סופר שייך הסברא שכתבתי והב"ש שכ' כן בשם הראב"ד גם גבי גט דבריו צ"ע דאפשר דבגט כשר ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן י״ד
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
