שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ה סימן י״ג

והנה לכאורה קשה טובא לשיטת הפוסקים המכשירים באומר אמרו הא התוס' הקשו בד"ה אמרו דהו"ל עד מפי עד וכתבו דעיקר עדות לא נמסר רק לאלו והראשונים הם שלוחי הבעל שמצוים ליתן גט ולפ"ז יקשה טובא דהא כיון שצריכין אותן העדים שחותמין על הגט לאותן העדים שצוו להם לכתוב דאל"כ פסול דנכתב שלא ברצון הבעל וא"כ הו"ל חצי דבר ופסול ומכ"ש לפמ"ש הרמב"ן בחידושיו לגיטין דף כ"ט ליישב דלכך לא מקרי עד מפי עד דהם אינם מעידים כלל על הגט ואם תשאלם אם נתגרשה ישיבו שא"י רק שבבאה לפני ב"ד צריכה שתי כתי עדים הראשונים והאחרונים ע"ש א"כ הו"ל חצי דבר ובשלמא לשיטת התוס' דסגי כשראו כל מה שיכולים לראות י"ל גם כאן ראו מה שהיו יכולים לראות אבל לשיטת הרי"ף דצריך להועיל עדותן קצת כמו עדי חזקה דעכ"פ על שנה אחת מעידין וכאן זו בלא זו אינו מועיל כלל והו"ל חצי דבר. הן אמת דגם לשיטת התוס' יש מקום להקשות בהא דמכשיר ר"מ במשנה בשלשה שיאמרו לאחרים מפני שעשאן ב"ד ואמרו דזו הלכה העלה ר"ח איש אונו מבית האסורין ופירש"י מפי ר"ע שחבוש בבית האסורין והרי ר"ע נחלק על רבנן גם בעידי חזקה וס"ל דלא מועיל דהו"ל חצי דבר אף בכה"ג כמבואר בב"ק דף ע' ואיך הכשיר כאן ואף דעשאן ב"ד עכ"פ לענין זה דין עדים יש להם שצריכין להעיד שצוה להם כן והו"ל ח"ד והוא קושי' גדולה ונפלאה. והנה במשנה יש ליישב כיון דעכ"פ אותן העדים היו יכולים לעשות בעצמם והי' כשר הגט אף דכעת שצוו לעדים אחרים מ"מ מקרי א"צ לעדים אחרונים ולא הוה ח"ד וכעין שכתבו התוס' לענין עדי אמירה עם עדי קבלה ובפרט לשיטת הרי"ף דס"ל דכל שמועיל עדותם לא הוה חצי דבר וכאן עכ"פ מועיל עדותם לענין אם עשו בעצמם אבל באומר אמרו הא שם אם היו כותבין בעצמם ודאי פסול דהרי לא רצה שיכתבו הם רק שאחרים יכתבו וא"כ שוב הו"ל חצי דבר וע' ב"ש ס"ק ו' בסופו שכ' כן בהדיא דאם אמר שיאמרו להסופר שיכתוב וכתבו בעצמם הוה שינוי וא"כ שוב הו"ל חצי דבר והיא קושיא גדולה. ובאמת שדברי הראב"ד לא ידעתי מקומם וכפי הנראה כוון הב"ש למ"ש הטור חו"מ סי' רמ"ד בשם הראב"ד דאם חתמו בעצמם דפסול ובדברי ה"ה שם יש ט"ס כמ"ש הל"מ והב"ח והג"פ כאן וכן קשה בהא דמכשיר הטור בחו"מ שם במתנה באומר אמרו והא הו"ל חצי דבר. והנה בגיטין כאן לכאורה רציתי ליישב דהרי אמרו שם דבכתב הגט נעשה כאומר אמרו ופירש"י מדלא קפיד הו"ל כאומר אמרו ולפי"ז שפיר י"ל דכשר בכה"ג דכיון דלא קפיד א"כ ודאי אם היו כותבין בעצמם ודאי הוא כשר ולא מקרי שינוי דהרי לא אמר בהדיא שאחרים יכתבו רק שלא קפיד וא"כ בכה"ג כשר אלא שלפ"ז יקשה מה פריך על ר"י ודלמא דוקא בכה"ג מכשיר באומר אמרו ולא באומר אמרו בהדיא והיא קושיא גדולה ונפלאה. והנה לכאורה רציתי לומר דבר חדש וליישב דברי ה"ה שכ' שם דבאומר אמרו דיש סוברים דכשר וכ"ש אם חתמו הם עצמם והוא תמוה כמו שתמהו הלח"מ והב"ח והג"פ דהא הם שינו דהוא צוה שיאמרו לאחרים והנרא' בזה דהנה קי"ל דשלשה יכולין לכתוב שלא מדעת המתחייב ומשום שעשאן ב"ד וכמ"ש בטוש"ע חו"מ סי' רנ"ג ס"א וכיון שיכולין לכתבו בלי שאלת הבע"ד מכ"ש שלא מקרי שינוי כשכותבין בעצמן שהרי עשאן ב"ד וכיון דדברי הרמב"ם הם בשלשה כמ"ש שם בהדיא וא"כ בכה"ג שפיר כ' ה"ה דכשר כשחתמו בעצמם משום דנעשו ב"ד וא"כ לכך משכחת לה באומר אמרו דכשר בגט ובמתנה והיינו בשלשה דוקא וע' בשו"ת נוב"י חלק אהע"ז סי' נ"ח שכ' בהדיא כן דבשלשה כשר אף בלי שאלת הבע"ד דנעשו ב"ד ע"ש אלא שבאמת הטור כ' בהדיא בסי' רמ"ד שם בשם הראב"ד דאם חתמו בעצמם דפסול אף בשלשה וגם משמע בגיטין דאף בשנים אמר אמרו כשר למאן דמכשיר ושם ודאי יש פסול אם כתבו ותתמו הם ולחומר הקושי' נ"ל דל"מ באומר אמרו ואינו מייחד שם הסופר והעדים א"כ בכה"ג נ"ל כיון דנתן להם הרשות שיבחרו איזה סופר שירצו נלפענ"ד דבכה"ג ודאי לא קפיד אם הם יכתבו בעצמם דכיון דנתן להם רשות שיבחרו איזה שירצו מכ"ש שכשר אם כתבו הם דלא קפיד עלייהו וכל שכשר בזה שוב הו"ל עדות הראשונים עדות שלם והראב"ד דכ' הטור בשמו דפסול כשחתמו בעצמם היינו משום דבפ"ד מזכייה קאי על ל' רבינו שכ' אמרו לפלוני ופלוני הרי דפרט השמות ובכה"ג י"ל דקפיד דוקא על אלו ועב"ח שכ' בח"מ שם שהראב"ד דייק כן ל' רבינו שם ע"ש: