שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ב סימן ה׳

ובזה נראה לפענ"ד ליישב קושית התוס' דלמה צריך כאן ב"ד לשומו אותו ולפמ"ש י"ל דכאן כיון דכל עיקר השבת אבידה הוא לפי שמוכרו בזול ואם לא יהיה עפ"י שומא של ב"ד שוב אפשר דלא ניחא ליה במכירה בשעה חמישית שמא יבא וימכור בעצמו ביותר מזה ונמצא בטל כל השליחות והמכירה לאו כלום היא. והנה במק"ח סי' תמ"ג נסתפק אם מכר קודם שעה חמישית אם מכירתו מכירה למפרע כשלא בא וכתב דמועיל. ולפענ"ד היה נראה בלא"ה כיון דהוא עושה כן מפני השבת אבידה אם נימא דלא יועיל לפעמים יטעה וימכור קודם ואם תבטל מכירתו אתה מכשילו לעתיד שלא ירצה למכור וגם הא הב"ד מוכרו והו"ל הפקר ב"ד הפקר. ובזה יש ליישב קושית הפר"ח הנ"ל ודו"ק. וגם מ"ש המ"א דאם לא ימצא קונים כ"כ יוכל למכרו קודם והקשה הא"ר מחו"מ סי' רצ"ב סי"ח דאף שיודע שיאנסה המלך לא ימכור ולא דמי לפענ"ד דשם אין הזול והאונס בכל המקומות ויוכל להיות שיבא בעל הפקדון ויקחם למקום אחר משא"כ כאן שבכ"מ הוא חמץ רק שיוכל למכרם וא"כ אם יוזלו פשיטא שיכול למכרם בע"פ ודו"ק והנה הש"ך בחו"מ סי' ע"ב ס"ק ג' כתב דאף דהוה כמשיב אבידה מ"מ אסור להשכיר לעצמו ול"ד למציאה דשם דמיהן דשם משיב אבידה בבירור משא"כ כאן דיש לומר דרוצה להרוויח ע"ש שחולק על הב"ח ואני תמה על הש"ך שלא הביא מהא דאמרו בפסחים כאן מפני חשדא והתוס' ביארו בהדיא דל"ד לשם דמיהן ששם משיב אבידה והדבר תמוה לכאורה דהא גם כאן משיב אבידה וכמבואר סי' תמ"ג והרי הש"ס בהדיא אמר כמאן כרשב"ג משום דהוא משיב אבידה וע"כ דלא דמי דשם כבר השיב אבידה משא"כ כאן שבזה מחזיר אבידה במה שמוכרו ואם נחשדו שמוכר לעצמו בזול שוב לאו משיב אבידה הוא והיא ראיה ברורה להש"ך ומהתימה על הב"ח ז"ל. אך יש לדחות דלפי מה דמסיק דאתיא אף כת"ק דרשב"ג רק במקום שמפסיד לגמרי מודה ת"ק עכ"פ לא קרי לי' משיב אבידה א"כ לכך שייך מפני חשדא: