שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״ב סימן ג׳

ומן האמור למעלה לדחות דברי הקצה"ח ז"ל סי' קפ"ט נראה שיש ליישב בזה דברי הש"ך סי' קכ"ה ס"ק ל"ב שכתב ליישב דברי הרמ"ה במ"ש בחד אנפי שהכוונה דאף דהוא בחצירו לא מהני רק בא"ל תקנה לו חצירו אבל בא"ל זכי לו סתם ל"מ ע"ש. ובטעמו של דבר נראה לפענ"ד כי אחרי שרשות הנפקד קנוי להמפקיד בדברים לא יוסר מלהיות רשותו עוד ובמה יצא מרשותו של המפקיד והוא היה צריך לזכות לו הרשות מקודם ואח"כ יקנה החפץ ולכך אם אמר לו זכה לו בחפץ לא קנה דהרשות עדיין להמפקיד ואף דכתבתי דמיד שסילק החפץ מרשותו ממילא הדר הרשות להנפקד היינו כשא"ל להנפקד שיקנה לו לעצמו אבל כל שאמר שיזכה לאחר במה יזכה לו החפץ כל שלא הקנה לו רשותו וממילא עוד הרשות של המפקיד עם החפץ ולכך בעינן שיזכה לו רשות. איברא דבסי' ר' ס"ב משמע דסגי כל שאומר הנפקד להלוקח תקנה לו חצירי עפ"י צווי המוכר אף שהמוכר לא זכה לו הרשות אך נראה דבאמת אנן לא קיי"ל כהרשב"ם דרשות הנפקד קנוי להמפקיד וא"כ ממילא כל שא"ל המוכר שיזכה לו הרשות שממילא נעשה רשותו של הנפקד וזוכה לו להלוקח. ובזה סרה מהר קושית התומים על הש"ך שלפי דברי הש"ך מאי הקשו התוס' והרמב"ן בב"ב דף פ"ה בשמעתא דד' מדות המוכרין שפירש הרשב"ם דא"א לומר דד' רשויות הם דהא רשות מוכר ורשות הנפקד חד הוא והתוס' והרמב"ן טרחו ליישב שיש חילוק בין רשות מוכר לרשות הנפקד והביאו מפרק חלון ולמה לא כתבו בפשיטות דהרי הם בעצמם כתבו אח"כ בד"ה ה"ג דבאומר זכי קנה ברשות הנפקד וא"כ ממילא זה ההבדל בין רשות הנפקד לרשות המוכר דברשות המוכר לא מהני כשאומר זכי משא"כ ברשות הנפקד דהא יוכל לזכות בעצמו וע"כ דליתא לחלוקו של הש"ך. ולפמ"ש אתי שפיר דהתוס' הקשו לפירוש הרשב"ם ולדידיה גם ברשות הנפקד ל"מ סתם זכי דהא הוה רשות המפקיד לשיטת הרשב"ם וע"כ הכוונה של זכי לו היינו שמקנה לו הרשות א"כ ממילא גם במוכר הי' מועיל אי לאו דא"י לזכות גם הרשות וכמו שהביאו מפרק חלון וז"ב: