שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק כ״א סימן ט׳

והנה בשנת תרח"י הגיעני תשובה ביום ב' לך מ"ק ניקלישפורג מהמופלג מוהר"ר משה ליב צילטץ ני' במעשה שהי' בשוחט ששחט אווזא מסוכנת ויצא ממנה דם כשאר אווזות רק שהשוחט השגיח בכוונה על הפרכוס ולא ראה שום פירכוס והאשה המביאה לשחוט אמרה שהשגיחה וראתה תיכף ומיד לאחר שחיטה שפשטה רגלה והחזירה וע"ז האריך דלא הוה הכחשה די"ל דאשה ראתה טפי ולא ראינו של השוחט אינו ראיה. והנה ז"פ וא"צ אריכות. אמנם בלא"ה לפמ"ש התב"ש והמשבצות דרוב ב"ח ואפילו מסוכנת מפרכסים רק מיעוט אינם מפרכסים ע"ש וא"כ הרי ע"א אינו נאמן נגד הרוב וא"ל דהוה כמברר המיעוט מתוך הרוב דנאמן כמ"ש הר"ן בסוגיא דקדשה בת דז"א דמה שלא ראה לא מקרי בירור ופשיטא דהאשה נאמנת דלדידה מסייע הרוב בבירור ובזה נראה לפענ"ד דאף אם נימא כהרש"ל והב"ח שהביאו הט"ז והש"ך ביו"ד ס"ס א' דע"א בהכחשה בשחיטה אסורה הבהמה כאן אינו כן דלהשוחט יש רוב המתנגדו ולהאשה הרוב מסייע וגדולה מזו נראה לפענ"ד דאף השוחט עצמו מותר לאכול ול"ש שויא אנפשא חד"א דהא באמת הוא לא ידע בבירור רק שלא ראה ובכה"ג ל"ש שויא אנפשא חד"א כדאמרו בכתובות דף ט' דכל דלא קים לי' בפ"פ ל"ש שויא אנפשי' חד"א כמ"ש בשיטה מקובצת שם וז"ב ואף לפמ"ש בתשובה דהשוחט נאמן בע"א בהכחשה משום דבשוחט הוצרכה התורה להאמינו כשנים דאל"כ אינו נאמן נגד החזקה וכמו שהקשו כל הקדמונים וע"כ דהאמינתו תורה כשנים מ"מ זה בענין שחיטה אבל כאן במה שלא ראה אינו נופל תורת עדות ובודאי האשה נאמנת יותר וז"ב כשמש לפענ"ד: