שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ח סימן ד׳

והנה קרה מעשה באחד שבא לקדש בשבת בבקר והי' לפניו יין ופת הבא בכסנין כדי שיהיה קידוש במקום סעודה וטעה ובירך ברכת מזונות ונזכר לאחר שבירך הברכת מזונות שעוד לא קידש ונשאלתי מה יעשה כיון שאינו רשאי לאכול קודם שיקדש א"כ צריך לקדש על היין קודם וא"כ מה יעשה בברכת מזונות שבירך כבר דשוב יהיה ברכה לבטלה. ולפענ"ד דיקדש על היין ויאכל תיכף לאחר ששתה הכוס של הקידוש הבא בכסנין בלי ברכה ויסמוך על מה שבירך מקודם במ"מ ולא יהיה ברכה לבטלה ואף דקי"ל בסי' ר"ו ס"ג דצריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה יותר מכדי דיבור מ"מ נראה לפענ"ד דזה לא מקרי הפסק כיון דאסור לאכול עד שיקדש וישתה היין א"כ לא גרע מאילו הפסיק בין המוציא לאכילה בצרכי סעודה כמו הביאו מלח או מאכל לבהמה דכל דאסור לאכול בלי זה הוה מצרכי הסעודה כמבואר בסי' קס"ד ס"ו באו"ח מכ"ש בזה ואף דשם לא היה ההפסק רק בדיבור וכאן הוה בשתיה מ"מ לא מקרי הפסק דהא אסור לאכול עד שישתה הקידוש קודם וע"ש ס"ז לענין ברכת נט"י. ולפענ"ד כאן עדיף וגם נראה דבכה"ג שצריך לשתות וא"א לו לאכול בלי הקידוש הו"ל כ"ד דהשתיה הכ"ד דאכילה וכעין המבואר בחו"מ סי' כ"ט דעד הראשון יכול לחזור בתכ"ד של העד השני ועיין בסמ"ע שם ס"ק ב' וה"ה בזה כנלפענ"ד וצ"ע שלא מצאתי בהחפזי מי שיעורני בזה ועיין בסי' ער"א ס"ה בהג"ה באו"ח. והנה בהך דר"א דאמרו לי' לקדש לן מר קידושא רבא דלא ידע מהו קידושא רבא צ"ע דהכי לא ידע מהברייתא דמקשה על רנב"י בפסחים דף ק"ה שם דאמרו שם דלילי שבת יש בהן קדושה על הכוס ושבת ויו"ט אין בהם קדושה על הכוס ועכ"פ הי' לו לש"ס להקשות מזה ואולי סבר דהם חולקים על הך ברייתא וצ"ע. ודרך אגב אזכיר מה דק"ל בהא דאמרו שם כבוד יום קודם לכבוד לילה ואם אין לו רק כוס אחד אומר עליו קידוש היום ואמאי לשבקי' עד למחר ולעביד ביה תרתי ומשני דחביבה מצוה בשעתה. ומריש הוה קשיא לי דהרי במנחות דף מ"ט אמרו מוספין דהאידנא ותמידין דלמחר מאי ומדלא מבעיא ליה בהיפך תמידין דהאידנא ומוספין דלמחר מאי משמע דתמידין דהאידנא ודאי קודמין אף שמוספין דלמחר קדשי וא"כ ה"ה כאן דניהו דכבוד היום עדיף וקדוש טפי מ"מ קדוש דהאידנא חביב טפי. אך יש לחלק דשאני הכא דהקידוש דלמחר מועיל להשלים גם מה שלא קדש עתה א"כ יש בו מעלה טפי ול"ד לתמידין ומוספין דהם ענינים חלוקים דזה תדיר וזה מקודש אבל אותה הקדושה אין ענינו לתמידין וכאן מועיל גם על הקדוש של היום. ולדבר הזה העירני תלמידיי ני' ובזה מדוקדק היטב קושית הש"ס ואם איתא לשבקיה עד למחר ולעביד ביה תרתי ולכאורה דקארי לה מה קארי לה דפשיטא דזריזין מקדימין למצות ולפמ"ש א"ש דכיון דהקדושה דלמחר יעלה גם להקדוש דלילה ודאי עדיף טפי ולפ"ז אכתי יקשה להיפך דמה משני דחביבה מצוה בשעתה והרי מ"מ חזינן דאף במקום דהמקודש יעלה גם להקידוש של עכשו ואפ"ה חביבה מצוה בשעתי' מכ"ש דמוספין ותמידין דחביבא מצוה בשעתי'. אמנם יש לחלק דשם יש לתמידין מעלת תדיר וכאן ל"ש מעלת תדיר דשניהם תדירין. אמנם אי קשיא הא קשיא דהרי התה"ד סי' ל"ה והכי קי"ל באו"ח סי' תכ"ו דכל דא"צ לשהות זמן מרובה אמרינן דימתין לעשות מצוה מן המובחר והרי כאן אינו מבואר כן דאף דביום יהי' תרתי והוא זמן מועט ואפ"ה אמרו דחביבא מצוה בשעתה וצע"ג ועיין בצ"ץ סי' קכ"א ובעבוה"ג ובמ"ג סי' כ"ה ס"ג שהארכנו בזה הפרט של התה"ד אבל כלם לא העירו מדברי הש"ס כאן ועיין בשו"ת שאגת ארי' סי' י"ט וסי' כ"ח וגם הוא לא הזכיר מדברי הש"ס אלו לענין תדיר ומקודש. מיהו לפמ"ש דעיולי יומא עדיף א"כ אין כאן ראיה דאפשר דוקא עיולי יומא עדיף וחביבא מצוה בשעתי' משא"כ בשאר דברים מוטב לעשות מצוה מן המובחר: