שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ח סימן ג׳

ובזה מיושב מה שהעיר הצל"ח דלמה אמרו ששכחו שמעתא דרב והלא אמרו גם להיפך וח"ו ששקר דברו וגם העיר על מה שסיים הש"ס הך דזימנין חביבא ליה חמרא שא"צ לדבריהם ע"ש ולפמ"ש א"ש דעיקר ראייתו דאף שמקדש על הריפתא ג"כ לשיטת רשב"ם ודלא כר"ת אפ"ה קידש על היין א"כ ע"כ דאם נטל יקדש וזה מקרי רק שכחה דשכחו אם רב ס"ל דמקדשין על הריפתא ויש להאריך שם בזה ואכ"מ. עוד נ"ל דבר חדש דלכך אין ליטול ידיו קודם הקידוש דהרי שיטת הרשב"א דלשתיה נמי צריך ליטול ידו אחת עכ"פ ועיין בב"י סי' קנ"ח והרי דעת הב"י שם דאם נטל לדבר שטיבולו במשקה אינו מועיל לפת ע"ש וא"כ כשנטל ידיו אפשר שסבר שצריך ליטול ידיו לשתות היין כשיטת הרשב"א וא"כ ל"מ אח"כ לפת ויכניס עצמו בספק נטילה שנית בברכה ובפרט אם נימא דאין מקדשין על הפת ע"כ לא היה נטילתו לפת דלמה יטול ידיו קודם יטול אח"כ דתיכף לנט"י ברכה וע"כ דנתכוין על הברכה דשתיית היין וא"כ יצטרך ליטול שנית על הפת ובזה יש לפרש דברי הש"ס דלכך אמר ר"ב דנטל ידיו לא יקדש וע"ז חידש לו דרב ס"ל דמקדשין על הפת וא"כ באמת י"ל דנתכוין על הפת ועכ"פ לכתחלה ודאי אין לעשות כן דיש לחוש שיטעו דגם לשתות היין צריך נטילה וכעין זה פירשו הר"ן והרז"ה מפני טעמים שלהם כנלפענ"ד. וע"ד הפלפול אמרתי ראיה לזה מהא דאמרו בברכות דף נ"ב תיכף לנטילת ידים סעודה והקשו בתוס' למה לא חשבו בין התכיפות שמנו בברכות דף מ"ב וכתבתי בחידושי דלא מנו אלא דברים שצריך לתכוף בחול ולא בשבת דתיכף לסמיכה שחיטה לא היה בשבת דבשבת לא הי' סומכין ותיכף לגאולה תפלה ליתא בשבת וכמבואר בסי' קי"א דבשבת א"צ לסמוך ותיכף לנטילה ברכה ג"כ י"ל דל"צ בשבת דנטילה היינו מים אחרונים ומים אחרונים הוא משום דאחר אכילתך אכול מלח ויש מלח סדומית שמסמא את העינים ולפ"ז בשבת דאיכא פת נקי ל"צ מים אחרונים וכמ"ש הרמ"א בס"ס ק"ע דהאידנא א"צ מים אחרונים דהפת נקי ומכ"ש בשבת ולכך לא חשוב תיכף לנט"י סעודה דזה אף בשבת ולפ"ז אם נימא דבשבת נוטלין קודם קידוש א"כ לא הוה סמוך לנטילה וא"כ הי' לו לחשבו בין התכיפות דגם זה אינו נוהג בשבת ודו"ק. והנה במ"ש למעלה דכל שנטל ידיו ודאי הפת קודם דפת קודם ליין לכאורה הי' נ"ל כיון דמקדש על היין יין קודם אך ז"א דכאן שנטל ידיו וריפתא חביבא עליו פשיטא דפת קודם ובפרט אם מקדשין על הפת וכמ"ש למעלה באורך. אמנם זאת נ"ל ברור דמה שנתבאר בסי' ר"ח לענין ברכת מעין שלש דגפן ומעין שלש דמזונות שיש להקדים המזונות ולפענ"ד דזה דוקא בחול ואכל שתיהם אבל בשבת היכא דקידש על היין ואכל מזונות פת הבא בכיסנין למען יהיה קידוש במקום סעודה כמבואר סי' רע"ג דבזה יוצאין נראה לפענ"ד ברור דבזה יש להקדים הברכת מעין שלש דגפן קודם דהרי ביום אין מקדשין על הפת ומכ"ש בפת בכסנין וכדומה וא"כ האכילה בא ע"י הקידוש וכיון דהיין גורם שתאמר בדין הוא להקדימו כנלפענ"ד: