ובזה נראה לפענ"ד לפרש דברי התוס' שם שאחר שכתבו פירוש ר"ת דאין מקדשין על הפת כתבו ראיה מהירושלמי שאמר על מחלוקת ב"ש וב"ה אם יין קודם לקידוש היום או להיפך שמדברי שניהם נלמד שאין מקדשין על הפת ובמרדכי לא הביא רק זאת ותמה המהרש"א דמהיכן מוכח מזה דאין מקדשין על הפת דאם נימא דמלשון אין מקדשין אלא על היין משמע להו א"כ היה להם להביא ש"ס דילן דאמר בהדיא כן בדף ק"ז. ולפמ"ש א"ש דבאמת מזה אין דיוק דהוה מקום לומר דלא בא לשלול רק מידי דשתיה דהיינו שאר משקים ולא פת רק דדייק לה מהירושלמי שמדייק דמדברי שניהם נלמד והיינו ממה דאמרו ב"ה הטעם שהיין גורם לקדושא שתאמר וע"ז לא השיבו ב"ש א"כ משמע דאין מקדשין על הפת דאל"כ אין היין גורם כלל ורש"י בברכות גבי פלוגתת ב"ש וב"ה הרגיש בזה וכתב דאם מקדשין על הפת ברכת הפת קודם אבל מלשון המשנה משמע רק היין גורם וע"כ דאין מקדשין על הפת. ולפמ"ש ימתק יותר דמסתבר לי' ע"כ דאין מקדשין על הפת דאם הי' מקדשין על הפת ודאי הי' צריך להקדים הפת דהוא קודם ובפרט לב"ש דס"ל דנוטלין תחלה וא"כ ראוי לאכול הפת וע"כ דאין מקדשין על הפת ובכה"ג ודאי מועיל מה שמכסה הפת וכמ"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.