שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ח סימן א׳

נתתי לבי לתור ולדרוש היות כי כל מנהגינו בפולין ואשכנז עפ"י דברי רמ"א ובני ישראל יוצאין ביד רמ"א ולמה אין אנו נוהגין ליטול ידים קודם הקידוש בליל השבת ולקדש על היין וכמ"ש רמ"א ועיין בב"י שהאריך בזה דהעיקר כהדיעה השניה דהיינו כדעת הרי"ף והרמב"ם ור"ע גאון והטור בעצמו שלעולם יקדש תחלה והט"ז כתב ג"כ שהעיקר כן הוא ולפענ"ד נראה להוסיף בזה דהנה הטור כתב בסי' רפ"ט דאף לרב ברונא דאמר נטל ידיו לא יקדש הוא דוקא בקידוש לילה דהוה הפסק גדול אבל בשחרית דאין כאן רק ברכת בפה"ג לא הוה הפסק כלל ומותר ליטול ידיו קודם. ולפ"ז קשה טובא בהא דאמרו בפסחים דף ק"י דר"א אתא למחוזא וא"ל ליקדש לן מר קידושא רבא אמר מכדי כל הברכות בפה"ג אמר ברישא וכו' אגיד בי' חזייה להאי סבא דהוה גחין ושתי קרי אנפשי' החכם עיניו בראשו והשתא קשה במה נסתפק ר"א אם נימא דאין ליטול ידיו קודם משום דהיה הפסק ולפ"ז בלילה קידשו קודם נטילה וביום דלא אמרו רק בפה"ג הי' נוטלין תחלה כמ"ש הטור וא"כ כשראה שהי' נוטלין תחלה הי' ע"כ מוכח דאינו מברך רק בפה"ג ולא הוה הפסק וא"כ למה נסתפק ר"א וע"כ כשיטת הרא"ש שיש ליטול ידי' קודם אף בלילה וא"כ אין הכרע מהנטילה ביום והיא לכאורה ראיה נפלאה מול שיטת הרי"ף וסייעתו. אמנם יש לדחות דלעולם שאין נוטלין בלילה קודם וגם ביום אף שאינו הפסק כ"כ ניהו דיכול ליטול קודם אבל אין חיוב ליטול קודם וכמ"ש הטור בשם הרמב"ם בסי' רפ"ט וא"כ באמת לא הי' נוטלין קודם אף ביום ושפיר נסתפק ר"א ולפ"ז אדרבא משם ראיה להיפך דאין נוטלין תחלה אף ביום שאין הפסק כ"כ. ובזה נראה לפענ"ד ליישב כוונת הטור במ"ש בסי' רע"א אחר שהביא כל השיטות בזה כתב ומנהגו של א"א הרא"ש ז"ל ליטול קודם ואני תמה על מנהגו שצריכין לדחוק ולהוציא מימרא דרב ברונא מפשטיה ותמה הב"י שאחר שהטור פירש הטעם דר"ב משום היסח הדעת א"כ הוה כפירוש ר"ת והר"י וא"כ למה צריך להוציא מפשטיה. ולפענ"ד הדברים כפשוטם דבאמת אף לפירוש ר"ת והר"י לא נחלק רב ברונא רק אם בדיעבד נטל קודם שהוא ס"ל דלא יקדש והם נחלקו עליו אבל לכתחלה כ"ע מידו דיקדש קודם דלמה נעשה הפסק בחנם אבל לפי מנהגו של הרא"ש שנטל תחלה משמע שחיוב הוא ליטול קודם א"כ נוציא דברי ר"ב מפשטי' ועיין בב"ח וט"ז מ"ש בזה. ובזה מיושב היטב מה דק"ל טובא על מ"ש הט"ז ביו"ד סי' ר"מ דמצד כיבוד אב נהג הטור בכ"מ דהשיג על הרא"ש אביו ויש עוד גדולים אחרים שאומרים כן לא כתב השגתו נגד אביו ואני בחיבורי על יו"ד שם השגתי עליו מכמה פוסקים (ד' יזכני להוציאו לאורה) עכ"פ מצד המוסר ודאי שיש לנהוג כן וא"כ למה זה הציב הטור כאן הרא"ש למטרה ובפרט בדבר שלא כתב שום חידוש רק שהיה מנהגו כן מהראוי להשיג על ר"ת ור"י ולא על אביו הרא"ש. ולפמ"ש א"ש דבאמת על הפירוש הסכים רק שעל המנהג לכתחלה כן זה נגד הדין וזה לא מצא רק לאביו ולא נשא פנים לו כי תורה הוא ואין מחניפים. עוד נ"ל טעם אחר שיש לקדש קודם דאם יטול ידיו קודם עכ"פ רוצה לאכול פת ומוכרח לאכול פת כדי שלא יטול ידיו בחנם ויברך לבטלה וא"כ ממילא צריך להקדים המוציא קודם לברכת היין כמבואר בסי' רמ"א ס"ה וס"ו דברכת המוציא קודם ליין ואיך יברך ויאכל קודם היין דבשלמא אם לא נטל ידיו קודם אז י"ל דאינו רוצה לאכול עדן ובכה"ג יכול להקדים השאינו חשוב קודם כמבואר בס"ה בהג"ה שם ואף שרוצה לאכול משניהם רק שלא הביאו החביב לפניו יכול להקדימו וא"צ להמתין כמ"ש בב"י שם ועיין מג"א שם ס"ק י' ואף דגם הפת לפניו בשעה שמקדש כיון דמכסין אותו במפה כמבואר סי' רע"א ס"ט כדי שלא יראה בושתו וא"כ הוה כאינו מוכן לפניו אבל אם יטול קודם פשיטא שצריך להקדימו. שוב ראיתי שכן מפורש בסי' רצ"ט ס"ט לענין הבדלה ואף ראינו רשאי לאכול קודם הבדלה אפ"ה צריך לסלק הלחם וכמ"ש הט"ז והמ"א שם מכ"ש בזה דלדעת הרבה פוסקים מקדשין על הפת דאסור ליטול ידיו קודם דכל שלא נטל ידיו ודאי אינו רוצה לאכול עוד בלי נט"י ומותר לקדש קודם. ובזה נ"ל לפרש הא דאמר ר"כ נטל ידיו לא יקדש היינו משום דצריך להקדים הפת לכך לא יקדש על חמרא וע"ז א"ל דרב זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא ואפ"ה זימנין דלא חביבא ליה קידש על היין וא"כ ס"ל דכל שרוצה להקדים היין יכול להקדים וה"ה בזה כל שנטל בדיעבד יכול לקדש על היין וא"כ עכ"פ לכתחלה בודאי אסור לטול ידיו קודם ולשיטת ר"ת דאין מקדשין על הפת ימתק יותר הפירוש וס"ל להנך דחלקו על ר"ב דכל שאסור לקדש על הפת מותר בדיעבד להקדים היין וכדס"ד דהט"ז ומג"א ודו"ק עכ"פ לכתחלה ודאי אין לנהוג כן. אחר זמן רב שכתבתי זאת הגיע לידי ספר קטן אותות השמים מהרב בעהמ"ח דרישת ארי וראיתי שבסי' ער"א שנדחק בזה לקיים מנהג רמ"א והמעיין יראה שדבריו דחוקים אך מה שהעיד בשם הגאונים הגאון מוה' ארי' אבד"ק קראקא ז"ל והגאון מוה' מיכל אבד"ק פרעמיסלא ז"ל שנטלו ידיהם קודם הקידוש באמת שכן נהגו גדולי עולם וכן נהג זקיני הרב הגדול מוה' יצחק הלוי נאטאנזאהן ז"ל.