שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ח׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בשנת תרי"א כשלמדתי עם תלמודיי ני' טוש"ע הלכות שבת סי' ער"ג הוספתי אמרים לפמ"ש בש"ס דילן בסוכה דף מ"ו מ"ז דרב ס"ל שמיני לברכה ושביעי לסוכה ולל"ק היינו דברוכי מברכינן ולל"ב עכ"פ מיתב יתבינן והנה הב"י כתב בסי' תרפ"ח דיש שאין אוכלין בלילה בסוכה ומשום דצריכין לקדש ולהזכיר זמן וזה סותר לישיבת סוכה ולכך אין יושבין בלילה בסוכה וסוברין דהא דאמרו מיתב יתבינן היינו ביום ע"ש ובמג"א שם ולפ"ז שם דהי' ליל אחרון וא"כ לא הי' ראוי שיקדש שם דהקידוש סותר להישיבה ולכך הי' מקדש בביתו והתנה ע"מ שיהיה אוכל בסוכה ואף לרב דס"ל דיש קידוש אף שלא במקום סעודה היינו בראוי לאכול במקום שקידש או שראוי לקדש במקום שאוכל אבל בזה דצריך שיאכל בסוכה והקידוש הוא סותר להישיבה בסעודה ולכך צריך להתנות. ובזה מיושב קושית מהרש"א דלמה נקט מי שעריבה לו סוכתו ולפמ"ש באמת לרב לא הי' צריך להתנות כלל רק בסוכה דאינו ראוי שיהיה הקידוש והסעודה במקום אחד ולכך שפיר צריך להתנות ודו"ק היטב. ובדרך לימוד הישיבה אמרתי לפמ"ש המרדכי והובא במ"א שם ס"ק ב' דלכך מבית לסוכה ל"ח הפסק מחיצות הסוכה דאין המחיצה עשוי' לשם תשמיש רק לשם מצות סוכה ע"ש ולפ"ז צ"ב דהרי אמרו בסוכה דף ז' דמגו דהוה דופן לסוכה הוה דופן לשבת והרי בסוכה כיון דצריך המחיצות לשם מצות סוכה שוב הוה מחיצה לענין שיהיה הפסק לענין קידוש במקום סעודה. אך באמת בסוכה דף ז' מחלק שם בין שבת דעלמא לשבת דסוכה ע"ש וא"כ המרדכי מיירי מבית לסוכה בכל השנה א"כ שוב הוה רק לשם מצות סוכה כשיהיה סוכה אבל בשאר השנה לא מקרי הפסק ולפ"ז בסוכה בימות הסוכה שוב הוה הפסק מגו דחשוב דופן ולפ"ז בליל אחרון אם נימא דמיתב יתבינן א"כ יושב לשם מצות סוכה הוה הפסק גם לענין קידוש. אמנם זה כשיושב בשביל מצות סוכה אבל לרב דפוסל מקום ד' על ד' ולא ישב שם רק שעריבה לו הסוכה לשבת שם שוב לא הוה הפסק וז"ש מי שעריבה לו סוכתו ודו"ק היטב כי הוא חריף. ובמ"ש י"ל בהא דכתבו הגאונים דאם שתה כוס שצריך ברכה אחרונה יצא ידי קידוש במקום סעודה וע"ז תמהו הב"ח והט"ז דא"כ נפל כל דין קידוש במקום סעודה בבירא דהרי צריך לשתות כשיעור לענין קידוש שיצא ידי קידוש וכתב האהע"ז דזה אינו קושיא דהא בקידוש יוצא אם שותה מלא לוגמיו ולענין ברכה אחרונה צריך שיעור רביעית. ולפמ"ש א"ש דברכה אחרונה של קידוש כיון דמלא לוגמיו חשוב שיעור לענין קידוש ממילא חשוב שיעור חשוב גם ברכה אחרונה צריך לברך ע"ז דהרי אחשביה וא"כ יפה הקשו הב"ח והט"ז דע"כ צריך שישתה כוס אחר מלבד הקידוש. ובגוף הוכחת האהע"ז מהא דאמרו דידי קידוש לא יצא דאם נימא דמיירי דשתה כשיעור ברכה אחרונה שוב צריך לחזור למקומו וא"כ שוב לא מקרי שינוי מקום. אתמהה דמלבד די"ל דשם אותן ששמעו בבהכ"נ לא שתו כלל רק שאחד טעם והשאר יוצאים בשמיעה וא"כ לא מוכח כלל ויכול להיות דאותו שטעם שתה כשיעור והאחרים לא שתו כלל וא"כ לכך ידי קידוש לא יצאו אבל ר"י דס"ל דידי יין יצאו וע"כ דס"ל אף במקום דלא שתו כשיעור מ"מ יצאו ידי יין ושפיר הקשה הא תנינא דשינוי מקום צריך לברך דא"ל דהא טעון ברכה במקומה דז"א דהרי לא שתו כלל האחרים רק דיצאו ידי יין במה ששתה זה ובירך ובלא"ה זה טעות דכל שיצאו ידי קידוש במלוא לוגמיו שוב צריך לברך ברכה אחרונה וכמ"ש ודו"ק היטב.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.