שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ז׳

והנה הרשב"א שם ובסי' שכ"ג כתב דלכך מטעמינן לקטן ולא חשו דלמא אתי למסרך משום דלאו קביעותא היא דזימנין דאיכא אורחין ולא מטעמינן לינוקא ושאלני תלמודיי ני' דא"כ בזה"ז דליכא אורחין בבהכ"נ שוב שייך לאסור משום דלמא אתי למסרך והשבתי דבאמת מה דמקדשי האידנא בבהכ"נ אף דליכא אורחין כתב הרשב"א שם דכיון דכבר נתקנה משום אורחין שוב לא נתבטל האידנא אף דליכא אורחין ולפ"ז כיון דלענין קידוש בבהכ"נ כל דהי' אורחין לא גזרי דלמא אתי למסרך והי' מותר ליתן לתינוק דלא הוה קביעותא א"כ ממילא כיון דלא גזרו על קידוש דלמא אתי למסרך שוב גם האידנא דליכא אורחין לא נאסר דהרי גוף הקידוש אינו רק משום דכל דאתקן אתקן והרי בעת שנתקן הי' מותר ליתן לתינוק ודו"ק היטב. והא דאמרו בעירובין מ"ם דחשו' בקידוש על הכוס בעיוה"כ משום דדלמא אתי למסרך משום דשם הוה מלתא דקביעותא דרק לתנוקות מותר ולא לאורחים ודו"ק. והנה לפענ"ד בבהכ"נ שלנו דיש בה מקום דירה לשמש אפשר דהוה כמו אורחין והי' מותר שהשמש יקדש בבהכ"נ ויכול לאכול בביתו על סמך זה ואם ירצה לקדש לב"ב שלא שמעו מצי לקדש להם ועמ"א סי' רס"ט ס"ק א' ב' וצ"ע וערש"י ור"ן בפרק ואלו קשרים דף קי"ג ע"ב גבי מהדר להו בקידושא דבי שמשי שפירשו דמי ששותה מהקידוש זה רפואה והמ"א רמזו סי' ער"א ס"ק כ"ג וזה ראיה למ"ש בפירוש ר"נ ודו"ק: