שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ו׳

והנה הטור בסי' רס"ט הביא דברי ר' נטרונאי שמקדשין בבהכ"נ אע"פ שאין אוכלין אעפ"י שאין קידוש אלא במקום סעודה אפ"ה מקדשין בה מפני שהטעמת יין של קידוש של שבת רפואה היא ומה שטועמין כל הציבור לא שחובה היא לטעום אלא שחובה לשמוע קידוש בלבד וכיון ששמעו הציבור הקידוש יצאו י"ח וא"צ לטעום וזה שמקדש ונותן לציבור משום רפואה ליתן על עיניהם דאמרינן פסיעה גסה נוטלת וכו' ומהדרי לה בקידושא דבי שמשי הלכך כיון דאיכא מן הציבור דלית להו יין תקנו לקדש בבהכ"נ על היין משום רפואה והטור תמה עליו תמיהות גדולות והב"י נדחק בזה והט"ז נדחק ג"כ (וגם כל הסוגיא דע"פ דף ק"א נגד דברי הט"ז) ולפענ"ד נראה דהנה הרר"י בס"פ כ"מ הקשה דהיאך מהדרי לה בקידושא דבי שמשי הא אף ע"ג העין אסור לתת מפני שהוא דרך רפואה והב"י תמה ע"ז דהא ע"ג עין מותר כל דלא עמיץ ופותח וכתבתי בזה בגליון הש"ע סי' שכ"ח דכיון דכל הטעם דמותר ע"ג העין משום שאינו נראה אלא כרוחץ ולפ"ז כל דעושה לשם רפואה אסור וכיון דמהדר לי' בקידושא דבי שמשי א"כ עושה בשביל רפואה ואסור ועמ"א סי' שכ"ח ס"ק כ"ב וכן ראיתי בגליון הד"ת שם שכפי הנראה כוון לזה. ולפ"ז צ"ב על רב נטרונאי שכתב דעיקר הקידוש בבהכ"נ הוא משום רפואה א"כ שוב אסור. אך נראה כיון דע"י טעימה יש רפואה כמ"ש ר"נ וזה פשיטא דלא נאסר טעימה ול"ש בזה רפואה דמה שאדם אוכל ושותה זה ודאי ל"ש לגזור אם עושה לרפואה וא"כ שוב מה שנותנין אח"כ ע"ג עינים ל"ש דעושה משום רפואה דכל שקדש על היין וטעם אחד ומכ"ש כשטעמו כלם יש להם רפואה ול"צ לאהדורי על עינים א"כ מה שעושין אח"כ ע"ג העין לא מחזי לרפואה דכבר נתרפאו ע"י טעימת אחד מהם וא"כ ל"ש ברכה לבטלה דכל דהוא לצורך רפואה לא הוה ברכה לבטלה וא"ל דיקדש בביתו ויהיה לו רפואה דהא יש רבים מאנשים שאין להם יין וא"כ לכך תקנו שיקדש בבהכ"נ דאז יהיה לרפואה לכל מי שישמע הקידוש ושוב לא הוה ברכה לבטלה דכל שצורך רפואה התירו ולית בזה משום ברכה לבטלה כנלפענ"ד ברור בכוונת ר"נ ומיושב כל קושיות הטור והט"ז ודו"ק ועשו"ת הרשב"א ח"א סי' ל"ז ושם תמצא דברי ר"נ שהביא הטור והב"י והט"ז לא ראו דברי הרשב"א ע"ש ותמצא: