שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ה׳

ובזה מיושב הא דקאמר הש"ס פע"פ שמואל לטעמיה דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה והדבר תמוה דלמה לא אמר תיכף הטעם של שמואל כך. ולפמ"ש א"ש דעיקר התקנה היא דלכך צריך לקדש בשביל אורחים ולא בשביל שאינו בקי לזה אמר דשמואל לשיטתו דס"ל דאין קידוש אלא במקום סעודה וא"כ לא יצא עכ"פ מדרבנן ודו"ק ועיין בשב יעקב שהסכים ג"כ שיש לקדש וסמך ג"כ על מ"ש הר"ן דכל שכבר תקנו חז"ל התקנה לא זזה ממקומה ועיין מ"א סי' ו' ס"ק ז' מ"ש בזה בשם בע"ה. והנה לכאורה הי' ק"ל לשיטת הגאונים בסי' רע"ג דאם שתה כוס יין שחייב עליו ברכה מקרי קידוש במקום סעודה וא"כ אמאי אמר שמואל דלא יצאו ידי קידוש ומפרש טעמא משום דאין קידוש אלא במקום סעודה ולמה לא ישתה אחד כשיעור והי' במקום סעודה והי' יוצאין רבים דא"צ שיטעמו כלם ומצאתי בב"ח שהרגיש בזה לדידן שנתלבט הטור למצוא תקנה לקדש ולמה לא אמרו לעשות כן והניח בקושיא. אמנם נראה דהנה בדף ק"ו ע"ב נחלקו רב יוסף ור"נ אליבא דשמואל דר"י ס"ל משמי' דשמואל דטעם אינו מבדיל ומקדש והקשו התוס' דא"כ למה אמרו דידי יין יצאו א"כ היאך חוזרין ומקדשין בביתם וכתבו דלא מקרי טעם דלא טעמו אלא מכוס של ברכה וביאור הדברים דבאמת לשמואל אף ששתו כל שלא יצאו ידי קידוש לא מקרי טעימה דלא טעמו לכוונת שתיה רק לשתות כוס של ברכה ולפ"ז אם נימא דיוצאין ידי קידוש במקום סעודה ודאי לא יוכלו להוציא ב"ב אח"כ ושם י"ל דאזלינן אליבא דר"י דס"ל לשמואל דטעם אינו מקדש ולכך אצטריך ליה לשמואל לומר דלאפוקי אורחים הוא דמקדשין בבהכ"נ. אך לפענ"ד נראה דגם אליבא דידן דקי"ל טעם מקדש מ"מ דוקא טעם אבל לא באופן שיצאו קידוש במקום סעודה דזה ודאי לא מקרי טעימה ועט"ז סי' קכ"ז ס"ק ז' ובפרט היכא דצריך לצאת ידי סעודה דודאי יצא ידי קידוש וא"כ לא יוכל להוציא אחרים ומיושב קושית הט"ז: