שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה י"ל דבר חדש דבאמת היכא שמתנה מתחלה מועיל ורק דוקא אם היה יכול לאכול במקום הקידוש רק שלא רצה לאכול שפיר מקרי קידוש במקום סעודה אף שאוכל במקום אחר דעכ"פ היה ראוי לאכול באותו מקום והוה כעין ראוי לבילה אבל במקום שלא היה ראוי לאכול שם במקום הקידוש א"כ ל"א דתנאי מועיל. ובזה מיושב היטב מה שהקשו מהא דאמרו בש"ס דילן דלשמואל הקידוש הוא בשביל אורחים משום דבאמת בבה"כ אסור לאכול רק לאורחים דזה נקרא מדוחק וכמ"ש הרמב"ן הובא בב"י בסי' קנ"א ובט"ז שם ס"ק א' וא"כ לכך הוצרך לומר דאתי לאפוקי ידי אורחים דלאחרים אינו ראוי כלל. אמנם באמת התוס' אזלי לשיטתייהו דפירשו בהא דאמרי לאפוקי אורחים היינו בחדרים הסמוכים לבהכ"נ ולא התירו גם לאורחים לאכול בבית זה ועיין בסי' קנ"א סעיף וא"ו דכן קי"ל דאף דבהכ"נ של בבל על תנאי הן עשויות מ"מ לא הותר רק בחורבנו ולא בישובו וא"כ שוב גם לאורחים לא מקרי סמוך לסעודה דאינם ראויים לאכול במקום הקידוש ואפ"ה יצאו ה"ה לשאר אנשים ואף דלפמ"ש המ"א סי' רע"ג ס"ק י"ג יש לדחות ע"ש היטב ודו"ק. עכ"פ י"ל דלא משמע להו לתוס' לחלק בכך. ובזה יש ליישב דלכך לא דחו התוס' סברא זו דמועיל תנאי ממה דא"ל רבה טעימו מידי ולמה להו לטעום מידי ולא הי' מתנים שיאכלו שם ועיין במרדכי ומהרש"א משום דלפמ"ש י"ל דבכה"ג דבעינן ראוי לבילה ולכך הוצרך להרשות להם לטעום מידי דאל"כ לא מקרי ראוי לאכול במקום הקידוש דמאין יקחו שם שאינו ביתם ולכך הוצרך להרשותם ודו"ק ולכך דחו מדשמואל וכמ"ש ולכך אסקו התוס' דרק ממקום למקום באותו בית הוא דמועיל תנאי לשמואל ולרב ע"כ א"צ תנאי כלל. ובזה יש ליישב קושית מהרש"א שהקשה דא"כ למה הוצרך רב בירושלמי לומר מי שעריבה עליו סוכתו ת"ל דאף מבית לבית מותר לדידיה ולפמ"ש י"ל דבאמת רב ס"ל דעכ"פ צריך שיהיה ראוי לאכול וס"ל דבאמת דגם בישובן בבה"כ של בבל שע"ת הם עשויות מועיל תנאי לאכול שם ולכך מועיל קידוש בב"כ. ומעתה לכך הוצרך לומר מי שסוכתו עריבה עליו דהרי באמת בלילי יו"ט אחרון אמרינן דמיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן וא"כ לא יוכל לאכול בביתו דצריך לאכול מספק בסוכה וא"כ שוב אינו ראוי לאכול שם ולכך צריך תנאי. ויתכן יותר די"ל דרב ס"ל דניהו דלא בעי קידוש במקום סעודה והיינו דאמרינן דבמקום שאוכל הוה כאילו גם הקידוש היה שם אבל עכ"פ בעינן שיהיה ראוי לקדש שם ולפ"ז שם בלילי יו"ט אחרון דאמר רב שם בירושלמי דצריך לפסול סוכתו בשמיני דאל"כ נראה כמוסיף וריב"ל ס"ל דצריך לקדש בתוך ביתו וא"כ כשלא פסל סוכתו עכ"פ היה צריך לקדש בתוך ביתו ושוב לא היה יכול להיות הקידוש במקום סעודה א"כ מהראוי לפסול וע"ז קאמר מי שסוכתו עריבה עליו דהנה הרא"ש כתב בסוכה בהא דאמרו מיתב יתבינן אף דבלולב אינו נוטל בשמיני אף בלא ברכה ומטעם דלא יהיה נראה כמוסיף כ' הרא"ש דשם אם יטול יהא נראה כמוסיף דאל"כ למה נוטל אבל כאן הרואה יאמר שבשביל שעריבה עליו סוכתו לכך יושב שם ע"ש ולפ"ז בדקדוק גדול אמר רב מי שסוכתו עריבה עליו דבכה"ג לא מחזי כמוסיף א"כ ראוי שיקדש שם אף דלא פיחת סוכתו וא"כ לכך יכול לקדש בתוך ביתו ולאכול בסוכתו ודו"ק היטב כי חריף הוא מאד. ובזה י"ל הא דאמר בירושלמי שם אמר ר"מ אתיא דשמואל כר"ח ודר' אושעיא כריב"ל והיינו דלריב"ל דצריך לקדש בתוך ביתו דאל"כ מחזי כמוסיף ולא ס"ל כש"ס דילן דאמרו סתם דמיתב יתבינן וכסברת הרא"ש א"כ לא מועיל קידוש בביתו בלילי יו"ט אחרון דהא הקידוש אינו ראוי להיות במקום הסעודה וכנ"ל:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.