שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ז סימן ב׳

ומעתה שוב לא הי' יכול לומר להוציא את שאינו בקי דבאמת צריך להבין דאכתי איך יוציא האורחים דניהו דמן התורה צריך לקדש וכמ"ש רבינו יונה הא זה הקידוש כבר יצא ע"י התפלה וכמ"ש המג"א סי' ער"א ס"ק א' וצ"ל כיון דרבנן תקנו לקדש שנית ואסמכוה על הסעודה א"כ לא נתכוין לצאת בקידוש של התפלה ושפיר יכול להוציא אחרים דאף שאסמכוה על הסעודה עיקרו דבר שבחובה היא ולפ"ז זהו דוקא כשמוציא ידי אורחים דאכלו ושתו בב"כ וא"כ נתקיים תקנת חז"ל דהקידוש היא במקום סעודה אבל אם מוציא מי שאינו בקי קשה ממנ"פ כיון דהקידוש אינו במקום סעודה שוב לא יכול להוציא דממנ"פ בזה כבר יצא בתפלה וע"כ צ"ל דחז"ל תקנו קידוש על הכוס במקום הסעודה וכיון שעיקרו בא בשביל הסעודה איך מוציא אחרים דא"ל דעיקר הקידוש ל"ש ע"ז דז"א דעיקר הקידוש כבר יצאו בתפלה דאף שאינם בקיאים כבר הוציאם הש"ץ וז"ב. ומעתה מיושבים היטב דברי רבינו יונה הנ"ל דבש"ס לא הי' יכול לומר דנתקן בשביל מי שאינו בקי דהי' קשה כנ"ל דממנ"פ או שיצא בתפלה מן התורה ומדרבנן שוב נתקן במקום סעודה וא"י להוציא דעיקרו לא בא בשביל דבר שבחובה אבל אחר שכבר נתקן משום אורחים וכיון שהקידוש כבר נתקן ונעשה חובה שוב שפיר יוכל להוציא מי שאינו בקי דדבר שבחובה מצי מפיק וא"ל דהא נתקנה במקום סעודה דז"א דפשיטא דהתיקון דרבנן לא יעקור החיוב דאורייתא ולא רצו לצאת בתפלה דבשלמא אם עיקר התקנה שבב"ה לא הי' רק לשאינו בקי שפיר הוה דבר שאינו שבחובה אבל כל שכבר נתקן שוב הו"ל דבר שבחובה ומצי מפיק וז"ב ודו"ק היטב כי הוא חריף. עוד י"ל בישוב הקושיא הנ"ל על רבינו יונה דהנה במה שהקשיתי לעיל דאיך מצי מפיק ידי אורחים דאכלו ושתו בב"כ כיון דאין קידוש אלא במקום סעודה א"כ עיקרו בשביל הנאה בא א"כ לא לתהני ולא לברך יש ליישב כיון דזה גופא הטילו עליו חובה לקדש במקום סעודה א"כ לא דבר שבהנאה גרידא מקרי דבשלמא אם אין חיוב לאכול כ"א שרוצה מעצמו לאכול שפיר מקרי דבר שבהנאה אבל כל שהטילו עליו חיוב עונג ולקדש במקום סעודה א"כ זה גופא חיוב הוא א"כ מכ"ש גוף הקידוש כל דחייב להתענג ולקדש מקרי דבר שבחובה וז"ב. ומעתה זה כשמקיים עכ"פ חיוב חז"ל לקדש במקום סעודה כגון באורחים אבל להוציא את מי שאינו בקי דכל הטעם הוא כמ"ש רבינו יונה דהקידוש הוא ענין בפ"ע ורבנן אסמכוהו על הסעודה שוב ל"צ שיהיה במקום סעודה בזה יקשה כיון דעכ"פ גוף הקידוש לא תקנו חז"ל רק בשביל הסעודה ובפרט לפמ"ש לעיל דמה"ת יצא בתפלה וא"כ איך מוציא אחרים וא"ל דזה גופא מקרי דבר שבחובה לקיים מצות חז"ל לקדש במקום סעודה דז"א דהא אינו מקיים המצוה דבאמת כעת אינו במקום הסעודה ולכך הוצרכו בש"ס לומר דלשמואל עיקר הקידוש נתקן בשביל אורחים. ומעתה אחר שתקנו חז"ל ושמו לחוב שיקדשו בבהכ"נ א"כ עכ"פ עשה דבר שבחובה וכל שהוא חובה שוב יוכלו להוציא גם מי שאינו בקי וז"ב ודו"ק כי נכון הוא ודברי רבינו יונה מוכרחין עתה נעתיק עצמינו לדעת הר"נ גאון שרצה לחלק דע"כ לא אמר שמואל דאין קידוש אלא במקום סעודה רק בשאין דעתו לאכול במקום אחר אבל כשהיה דעתו מתחלה לאכול במקום אחר שרי והביא ראיה מהירושלמי דאמר מי שסוכתו עריבה עליו בליל יו"ט אחרון מקדש בביתו ואוכל בסוכתו אלא שהקשה ע"ז דבש"ס דילן אמרו דלשמואל נתקן הקידוש בשביל אורחים א"כ משמע דל"מ תנאי וע"כ אמר דגם הירושלמי לא מיירי רק ממקום למקום באותו בית עיין בהרא"ש ובתוס' שם ד"ה ידי קידוש ובמהרש"א שם: