שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ט״ז סימן ה׳

ובזה מיושב היטב קושית התוס' שהקשו שם דאיך מחזירין שט"ח עפ"י סימנים והרי אי אתו סהדי ואמרי פלניא דהאי סימנא והאי סימנא לוה מפלוני לא מפקינן מיניה. ולפמ"ש א"ש דבאמת צריך להבין למה לא נפיק ממונא עפ"י סימני הגוף הלוה דמשום חשש תרי יב"ש כבר כתבו התוס' בב"מ דף כ' דל"ח בממון. וע"כ צ"ל דמכאן ראייה למ"ש הכנה"ג דגם בד"מ צריך להכיר את הבע"ד וכל שאינו מכירו הוה כשלא בפניו ולפ"ז גם בסימנים כל שאין מכירין אותו מקרי שלא בפניו ולפ"ז זהו בסימני גופו אבל סימנים שבשטר שפיר מחזירין וז"ב ודו"ק. ובזה מיושב מה שהקשה הנוב"י מהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"א דאמאי השמיט הרמב"ם הדין דע"י סימנים לא קטלינן נפש ע"ש שרצה לחדש בזה ענינים חדשים ולפמ"ש א"ש די"ל דכיון דאין מכירין פניו שוב הו"ל כשלא בפניו וזה כבר הביא הדין דרוצח שנתערב באחרים דפטור בשביל זה וה"ה בזה ולפ"ז י"ל דאף בסימן מובהק לא קטלינן דכל דאינו מכיר בפניו ממש רק עפ"י הסימן הו"ל כשלא בפניו ודו"ק היטב כי הוא דבר לפלא ת"ל עכ"פ דברי התוס' מיושבים היטב כמ"ש וגם לפמ"ש הנוב"י בטעם דלא קטלינן משום דהו"ל התראת ספק ע"ש ג"כ מיושב קושית המהר"מ הנ"ל. אמנם בגוף דינו של הנוב"י הנ"ל לענין קטן אם נאמן ברגלים לדבר תמהני דהדבר מבואר בש"ע יו"ד סימן א' ס"ה לענין שחיטה דאין הקטן נאמן אף שיודע הלכות שחיטה ויודע לאמן ידיו ומטעם שאין הקטן נאמן כמ"ש הש"ך שם ס"ק כ"ז בשם הרא"ה והרי אין לך רגלים לדבר יותר מזה שראינו שנשחט יפה ועיין בט"ז ס"ק י"ד ט"ו וגם יש לו רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן שהרי מומחה הוא ואפ"ה אינו נאמן וזה ראיה ברורה לפענ"ד ועיין בשו"ת זקני הגאון הח"ץ ז"ל סי' ס"ה בסופו ממרוצת דבריו ניכר ועקימת שפתיו הוה מעשה רבה שאף שיש רגלים לדבר אין הקטן נאמן ע"ש היטב ודו"ק: