שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק ט״ז סימן ג׳

ובזה מיושב היטב מה שהקשה ביש"ש שם בהא דאמר ר"א דאין מסלפ"ת נאמן אלא בעדות אשה בלבד והקשה הש"ס והרי נחיל של דבורים והקשה היש"ש דאמאי לא משני דשאני נחיל דהבעלים מרדפין ע"ש. ולפמ"ש א"ש דאם נימא דבשאר דברים גם מסלפ"ת אינו נאמן ומטעם דגם בזה חיישינן שמא מערים ואומר מסלפ"ת וכדומה וא"כ שוב מה מועיל מה שהבעלים מרדפין דלמא באמת לאו בעלים הוא וגם בזה מערים וע"כ דמסלפ"ת נאמן ושפיר הוה בעלים מרדפין רגלים לדבר. ובזה מיושב מה דמשני הש"ס שאני נחיל דקנין דרבנן הוא ותמה בשו"ת מהרשד"ם בטאהע"ז סי' קס"ה הובא בשו"ת אא"ז בעל שער אפרים סימן ק"ג דאדרבא מפני שאין לו קנין חזק בזה רק מדרבנן מהראוי שלא יהי' נאמנים אשה וקטן בזה ולפמ"ש א"ש כיון שהבעלים מרדפין ואיכא רגלים לדבר לכך האמינו בקנין דרבנן כי גם האחר אין לו רק קנין דרבנן בזה ובדרבנן נאמנים האשה וקטן ובלא"ה אין ראייתו ראייה לפמ"ש בשו"ת מהרי"ק סי' קכ"א דאף אחר השאלה מקרי מסלפ"ת כדמוקי לה הש"ס כאן בשהבעלים מרדפין ואפ"ה מקרי מסלפ"ת כל דלא שאלו אותן אף שהם נתעוררו ע"י שאלה ע"ש וא"כ ע"כ הם מוכרחים להיות מסלפ"ת עכ"פ דאל"כ בודאי לא היה מועיל רדיפת הבעלים ולא היה מקרי רגלים לדבר דלמא אחר ששמע רדיפת הבעלים שמע מהאשה והקטן הנ"ל זאת או שפיתם לומר כן כיון שלא הגידו מסלפ"ת וגם לפמ"ש היש"ש בב"ק דעיקר רדיפת הבעלים אינו רק לגלות שלא נתייאש דאל"כ הו"א דנתייאש ע"ש א"כ ל"מ רגלים לדבר שהוא שלו רק שלא נתייאש ע"ש שביאר כן בהדיא שיטת רש"י וא"כ אין ראיה מכאן. ובחידושי אמרתי ראיה לשיטת אא"ז היש"ש שכל האחרונים תמהו עליו ועיין בעבוה"ג סימן פ"ו ובשער אפרים שם דהנה הרי"ף השמיט הך אוקימתא דהבעלים מרדפין אחריהם וכבר תמה בזה המהרשד"ם שם ובשע"א האריך בזה. ולפענ"ד נראה דהנה באמת צריך להבין ל"ל רדיפת הבעלים והא שמואל בעצמו אמר שם דבתרומה דרבנן מסל"ת נאמן וא"כ כאן כיון דקנין דרבנן הוא נאמן הוא במסלפ"ת וכבר הקשו כן מהרא"ש סי' רכ"א. אך נראה דעיקר רדיפת בעלים הוא להורות שלא נתייאשו ולפ"ז כיון דאמרו שם במשנה וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו ופירשו בש"ס דה"א כיון דקנין דרבנן הוא ודאי נתייאשו קמ"ל אם נתייאשו אין ע"ש וכיון דהרי"ף הביא המשנה דאף בזה בעינן ודאי נתייאש א"כ ממילא א"צ לאוקמי ברדיפת הבעלים דכ"ז דלא נודע דמייאש לא אמרינן דסתמא מייאש ודו"ק. ויש ליישב בזה הרבה הערות שהאריך בשע"א שם ואכ"מ. עכ"פ אין מכאן הוכחה לסתור דינו של הנוב"י אבל קשה לדברי הנוב"י א"כ מצינו שבועת העדות בקטן וכגון במקום שיש רגלים לדבר וגם בהא דאמרו בכתובות דף י"ח ע"ב בעדים שאמרו קטנים היינו יש להקשות כיון דיש שטר אין לך רגלים לדבר יותר מזה למה יפסלו כשהי' קטנים. ואולי לענין ממון ודאי יודה הנוב"י שאינו מועיל ומטעם שאכתוב בסמוך: