שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ד סימן ד׳

והנה במה דמקשה הט"ז מהא דמבואר בש"ע דמצאוהו הרוג וא"י מתי נהרג דיש אוסרין ואמאי לא נימא דמעמידין אותו בחזקת חי עד עכשיו ומת בתוך שלשה לכאורה תמהתי דקארי לה מה קארי לה והא כיון דלא אתית עלה רק מתורת שמחזיקין אותו בחזקת חי עד עכשיו וא"כ מוטב לתלות שהוא חי עודנה ואחר מת ונשתנה לאחר שלשה דאם נימא דהוא הוא שמת בתוך שלשה עכ"פ מרעינן חזקת חי שלו עכשיו והלא טוב לומר שהוא חי גם עכשיו וא"ל דסוף סוף כשנימא שאחר מת עכ"פ מרעינן חזקת אחר שהיה חי דז"א דאטו מי ליכא מתים בעלמא וע"ז ל"ש לאוקמא בחזקת חי רק על האיש הפרטי שאנו דנין וז"ב כשמש. ואולי לזה כוון הב"ש שם ס"ק פ"ד שכתב דכאן איירי שראובן הלך מכאן וא"י היכן הוא אז אוקמינן לראובן בחזקת חי ומת זה אעפ"י שנראה להם שהוא ראובן אמרינן שהוא מת קודם ג"י ונשתנה והוא איש אחר אשר לא ידענו אותו ול"ש לומר דאוקמי' בחזקתו ותמה בשו"ת נוב"י סי' ל"א דמ"ש חזקת חיים של זה משל זה והאריך הרבה. ולפענ"ד כוונת הב"ש הוא כן דבאמת מהראוי לילך בתר חזקת חי שלו שהוא חי עודנה וא"ל דסוף סוף הא מת אחד לפנינו ואתרע חזקת חי של אחד עכ"ל. ע"ז כתב הב"ש דעכ"פ טפי עדיף לתת חזקת חי לאיש הפרטי שאנו דנין עליו מאיש אשר לא נודע לנו דהרבה מתים יש בעולם וז"ב מאד לדעת אחר העיון. ובזה מיושב היטב הא דמבואר בש"ע שם דאם יצא קול שמת פלוני או שנהרג ואחר שלשה ימים מצאו הרוג והכירו אותו דאשתו מותרת לדברי הכל ותמהו הח"מ והב"ש דאמאי תהיה מותרת לדעת היש אוסרין ע"ש ולפמ"ש א"ש דבאמת מהראוי לתת לו חזקת חי עד השלשה ימים והוא הוא שמת רק דמוטב לתלות שהוא חי עודנה ואיש אחר שאין אנו מכירין בו הוא המת לז"א דכיון שיצא הקול על אותו איש שמת או נהרג א"כ עכ"פ איתרע חזקת חי שלו וא"כ ל"ש לומר דיש לו חזקת חי עודנה דעכ"פ אתרע חזקתו וכעין מ"ש התוס' בכתובות דף כ"ב כיון דזרק הקידושין אתרע החזקה ע"ש ה"ה בזה דבשלמא כל שלא יצא הקול כל שאנו אומרים שאחר היא שנשתנה לזה א"כ לא אתרע חזקת חי שלו משא"כ ביצא קול ודו"ק: