והנה בהא דאמרו אלא הא דזכי רחמנא לימסרה לחופה היכא מצי מסר לה הא מבטל ממעשה ידיה והקשה בהפלאה בשם בנו הרב המנוח ז"ל דמה שמבטל ממעשה ידיה הו"ל מעשה ידיה שלא בטורח ובזה שוב יכול למילף מקידושין ול"ש הא דאמרו בקידושין דף ד' דלא מצי למילף מע"י מקידושין דמע"י קא טרחא והא לא טרחא וכבר הארכתי בזה ובשנת תרכ"ו ש"ק אמור אמרתי עפמ"ש המרדכי בב"מ פרק האומנין דמי ששלח שליח ושכרו בכל יום ויום בעד סך מה ובאמצע הדרך נאנס דמפסיד אף מה שהלך מקודם כיון דלא אהני ועיין בתומים ס"ס ס"ו שהאריך לחלוק בזה ע"ש וא"כ בכה"ג שעשתה מלאכה וקבלה עליה שתגמור באותו יום ואם לא תפסיד וא"כ בכה"ג שפיר כל שמסרה לחופה ומבטלה ממעשה ידיה גם מה שטרחה מקודם ובכה"ג ע"כ דזכי ליה רחמנא מע"י ושפיר דייק ובזה יש לפלפל במ"ש בשיטה מקובצת שם במ"ש התוס' שם דצ"ע אמאי לא גמרינן קידושין מחופה וכתב בשטה שם דשאני חופה דלית ביה ממון כלל במה שמבטלה ולפמ"ש הרי יש בו ממון מה שעשתה מקודם ויש לפלפל בזה ולא נפניתי כעת. והנה שאלוני בהיותי בבאקשאוויטץ שנת רכ"ז ל"ג בעומר דמה שגרם לה שלא יכלה לקחת שכר מקודם החופה זה לא הוה רק גרמא בעלמא והשבתי דשבת באדם חייב אף שאינו רק גרמא בעלמא:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ג סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.