שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ג סימן ב׳

מה שרצית לחדש בהא דאמרו כתובות דף מ"ו השתא אביה מקבל קידושיה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה איהי תשקול כספה שנדחק הריטב"א דאכתי יש לומר דהוא יכול לקבל הקידושין והבתולה תקבל הכסף וע"ז רצה לומר דבאמת יקשה בכל קידושין המקדש והמקודשת יצילו דהו"ל נמצא אחד מהם קראו"פ וצ"ל דבמקיימי הדבר הכתוב מדבר ולא בעושי דבר כדאמרו במכות דף ו' ועיין בתוס' והרא"ש שם ולפ"ז אם נימא דאב אינו רק מקבל הקידושין והכסף קידושין אינו שייך לו א"כ אינו עושי דבר וקשה א"כ יציל דהו"ל קרוב וע"כ דהוא מקבל הקידושין וא"כ הו"ל בגדר בע"ד. ובזה הארכת לבנות פלפולים. הנה אם כי דברי חכמה המה אבל אין בהם ממש כמו שאמרתי לך פא"פ דמלבד דאף אם הכסף שייך לו בכ"ז אין כאן גדר בע"ד (ולא תטעה בלשון הב"ש סי' מ"ב ס"ק ח' בסופו כי שם כוונה אחרת בו ודו"ק) דהבע"ד אינו רק המקדש והמתקדשת שזה נושא הקידושין והקישור אבל מה שהוא מקבל הקידושין זה אינו שייך לומר שיהיה עי"ז בע"ד ורק מתורת נגע ואך בגוף קבלת הקידושין יש מקום לומר כיון דהתורה זיכהו לקבל הקידושין דקטנה אין לה יד א"כ הו"ל האב בע"ד אבל לא במה ששייך לו הכסף הקידושין. ובזה היה מקום לומר הא דאמרו ואימא הנ"מ קטנה דלית לה יד אבל נערה דאית לה יד תקדש נפשה ותשקול כספה והיינו דבשלמא בקטנה דלית לה יד י"ל דהאב נעשה בע"ד ואינו בגדר עד אבל בנערה דיש לה יד האב לא נעשה בע"ד והו"ל בגדר עד וא"כ היה יכול לפסול העדות ולכך מסתבר דהיא בעצמה תקדש נפשה. ובזה יש ליישב דברי רבינו בהלכות אישות שכתב הלימוד מאת בתי נתתי והקשו עליו דבש"ס דחי לה ולפמ"ש א"ש כיון דקיי"ל כר"י בקידושין דף מ"ג ע"ב דגם בנערה אביה ולא היא משום דמפקעת עצמה ע"ש וא"כ גם נערה אין לה יד שפיר אביה נעשה בע"ד ויכולה לקדשה ולקבל הקידושין לעצמה ויש להאריך בזה דמכאן ראיה לשיטת רש"י שם דקטנה ודאי אביה ולא היא דהרי מחלקו כאן בין קטנה דלית לה יד לנערה ע"ש ואכ"מ. אמנם בגוף דבריך שרצית לומר דאב מתורת בע"ד לא פוסל באמת שא"א לומר כן דהרי רחמנא הימניה לאב לענין קידושי בתו ומקרא מלא הוא את בתי נתתי ודעת מהריב"ל ח"א סי' מ"א דהתורה האמינו כשני עדים ואינו נאמן לחזור אף באמתלא ע"ש. והן נסתר מחמתו כל בנינך דמלבד דמבואר דאב נאמן בתורת עדות אף גם דלא מקרי קאו"פ דהרי התורה נתנה בזה נאמנות לאב לענין קידושי בתו כשנים מכ"ש דל"מ קאו"פ וז"ב כשמש: