שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ב סימן ו׳

והנה כבוד מחו' הרב החריף המושלם מוה' מאיר לעווי נ"י מ"ק קארלין הקשה אותי על דברת התוס' שהוכיחו דר"א לקולא קאי דאמרו בירושלמי מודה ר"א בקרימת לחם הפנים דאינו קרוי לחם עד שיקרמו פניה בתנור ומשמע דדוקא בזה בעי קרימה מעליא ולא בכל הקרימות וע"ז הקשה דמה ראיה משם דהא לחם הפנים הי' בתנור של מתכות וא"כ הי' מצד התנור חם יותר ולכך אמרו דמודה בלחם הפנים דבעי שיקרמו פניה בתנור כדאמרו בפסחים דף ל"ו אם אמרו בתנור חם ובמתכת ע"ש. והשבתי דמלבד דבמנחות דף צ"ה רצה לפרש דמאי מבפנים במקום זריזין וא"כ לא היה בשל מתכות וחם ואף דאסיק בקשיא אבל עכ"פ אין קושיא על התוס' דבאמת ע"כ צריך לפרש כן וכבר תמה הלח"מ על הרמב"ם דהעתיק המשנה כצורתה ע"ש בפ"ה מתמידין אף גם דיהיה איך שיהיה עכ"פ שפיר דייק מדאמר דבעי שיקרמו פניה בתנור משמע דבשאר מקומות מיקל וא"ל דשאני לחם הפנים דבתנור היה האור שולט טפי דז"א דא"כ למה אמר דמודה בלחם הפנים דמה רבותא הא בכל קרימות צריך שיקרום שני הפנים וא"כ גם בלחה"פ כן הוא ולמה אמר דמודה בלחה"פ ניהו דשם מקום התנור חם ביותר אבל עכ"פ לא עדיף משאר מקומות דבעינן חמה משני הצדדין וע"כ דר"א מיקל טפי וז"ב ועיין ט"ז סי' רנ"ג ובאהע"ז ותמצא ליישב הקושיא בפנים אחרות וקצרתי ודו"ק היטב. והנה בהא דאמרו ואפייתן בפנים אלמא תנור מקדש זה רבות בשנים הקשיתי דהא נסכים הבאין עם הזבח אין מתקדשין עד שישחט הזבח וא"כ מאי קושיא דהא אפסלא בלינה והא רש"י פירש דלענין לינה ג"כ לא מפסלי עד שישחט הזבח וכתבתי דקושית הש"ס לפירש"י ע"כ לא קאי על השתי לחם רק על לחם הפנים. ובזה ישבתי דברי רש"י דפירש במקום זריזין שלא יחמיץ והקשו כלם דהא שתי הלחם חמץ תאפנה ולפמ"ש א"ש דעיקר קושית הש"ס על לחם הפנים אבל משתי לחם ל"ק כלל: