והנה לכאורה קשה לי בהא דאצטריך בשבת שם הטעם למדורת בית המוקד משום דכהנים זריזין הם ת"ל שאין שבות במקדש. ואפשר לומר דלפמ"ש רש"י דלא היה צריך לגבוה רק לכהנים ובכה"ג אפשר דלא התירו שבות במקדש. אבל העיקר נראה לי עפמ"ש הכ"מ בפ"ח מבית הבחירה הלכה י"ב בסופו דהתירו שבות במקדש משום דכהנים זריזין הם ע"ש וא"כ היינו הך וגם לפי מה שחידש שם דכל דאפשר מאתמול לא שרי א"כ א"ש דהיה אפשר שיאחיז האור קודם לילה וזה צ"ע דהו"ל משחית עצי הקרש בחנם וצ"ע בזה. איברא דאכתי קשה למה לא הותר האפייה ביו"ט דהאפייה היא משום בישול והרי אמרו שם בשבת דלא תבערו אש בכל מושבותיכם אבל אתה מבעיר אש במדורת בית המוקד וא"כ כיון דלצורך גבוה היא למה לא יהיה מותר וע"ש בתוס' דכל שמשלה בהם האור מותר אף באברים ופדרים של חול אבל זה אינו דכבר מיעט קרא דלכם ולא לגבוה ורק לענין להבעיר במדורת בית המוקד הוא דשרי והריב"א מסתפק שם דאולי דוקא בתמיד אשתרי וצ"ע בכ"ז כי אין הזמן מספיק בזה. נחזור לענינינו דעכ"פ הגה"מ הולך בשיטה זו דקבעי קרימה מעליא וכמ"ש הריב"א בשם הירושלמי ועיין במרדכי פ"ג דפסחים שכתב בשם הריב"א וכן הוא בש"ע סי' תס"א דקרימה מעליא בעי וכמ"ש התוס' במנחות הנ"ל. איברא דבאמת בש"ס דילן נראה עיקר כפירש"י דר"א להחמיר בא דגם מצד הסברא נראה דאותו שהוא לצד האש ממהר להתבשל ומה שהקשו בתוס' מהא דאמר בירושלמי מודה ר"א בלחה"פ לפענ"ד נראה כיון דכל הטעם הוא דמה שהוא לצד האש ממהר להתבשל הוא בשביל שבימיהם הי' מדביקים הפת בתנור למעלה והאש היה מלמטה סביבו אבל בלחה"פ דודאי נאפית על קרקע התנור שהרי היה כמין תיבה פרוצה ובדפוס והי' מונח על שולים כמבואר במנחות דף צ"ה וא"כ בכה"ג פשיטא דמה שבצד התנור ממהר לאפות ולכך בעי קרימה מלמעלה ולמטה וז"ב לדעתי ולפמ"ש גם משום רדי' ליכא דבתנורים שלנו ל"ש רדי' כמ"ש בסי' רנ"ד ס"ז מיהו בלא"ה רדי' אסור אלא משום שבות ואין שבות במקדש ויש להאריך בכ"ז ואכ"מ:
שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
