שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ב סימן ג׳

ובזה מיושב היטב מה דמשני הש"ס התם מאי מבפנים במקום זריזין ופירש"י כדי שלא יתחמץ והקשה בשו"ת נוב"י מהד"ק בשם הגאון בעל אור חדש דתינח לחה"פ אבל שתי הלחם דחמץ מאי איכא למימר ולפמ"ש א"ש דמשתי הלחם ל"ק כלל די"ל דמיירי בכה"ג. שוב מצאתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל שהעיר בזה ונהניתי. והנה לכאורה קשה טובא מאי פריך הש"ס שם הא אפסלא בלינה דהרי מבואר בסי' רנ"ג דאם הניח חתיכה חי' מותר דלא חיישינן לחיתוי דהרי לא תגמר רק למחר ולמחר א"צ לחיתוי דכל הלילה אפשר שתגמור בלא חיתוי ומבואר שם דבכה"ג לא שייך חשש חיתוי ולפ"ז משכחת לה שיאפנה סמוך לחשיכה ואף דלא קרמו פניה מ"מ כל שאכלו בלילה ואדרבא נפסל בלינה אם נגמר קודם וא"כ א"צ לו בלילה ולמחר יגמר בלא חיתוי וא"כ יכול לאפות סמוך לחשיכה ולא יפסול בלינה דלא יגמר רק בלילה ולילה אין מחוסר זמן ולא נפסל בלינה וצ"ל דקושית הש"ס היא דלילה מחוסר זמן וכמ"ש רבינו בפ"י ממחוסרי כפרה ה"ד ועמ"ש בגליון הרמב"ם בהלכות בכורות פ"ו הי"ד. והנה אי קשיא הא קשיא דלפי מה דמשני הש"ס במנחות דמאי מבפנים במקום זריזין והרי אמרו בש"ס שבת דף כ' דמאחיזין האור בבית המוקד ומטעם דחבורה זריזין הם ול"ש אתו לחתויי וא"כ כיון דכהנים זריזין הם וא"כ ל"ש דאתו לחתויי וא"כ מותר לאפות סמוך לחשיכה ולא נפסל בלינה ולמה צריך לאוקמי בחוץ רק במקום זריזין הא גם מבפנים שרי ואפ"ה לא אתו לחתויי. ולפמ"ש א"ש דעכ"פ לילה מחוסר זמן ונפסל בלינה. ובלא"ה י"ל בישוב קושיא זו דע"כ לא שייך לומר דכהנים זריזין הם ולא אתו לחתויי דוקא במקום שאין חשש איסור אם ישהה ורק דחיישינן מתוך שבהול לאכול יבא לחתות בזה שפיר התירו משום דזריזין הם אבל כאן דאיכא חשש חימוץ כל שלא קרמו פניה וכמ"ש התוס' וא"כ יש חשש דיבא לחתות ולמהר האפייה כדי שלא תחמיץ וא"כ בכה"ג שפיר חיישינן. ובזה מיושב היטב דברי רש"י הנ"ל דדוקא מלחם הפנים הוא דקשיא דבשתי הלחם דחמץ תאפינה א"כ בלא"ה ל"ק דלא נפסל בלינה דיכול לאפותו סמוך לחשיכה ולסמוך על שכהנים זריזין הם ודו"ק: