שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״ב סימן א׳

בהא דמבואר בש"ע או"ח סי' רנ"ד ס"ה בהג"ה דכל שפורסה ואין חוטין נמשכין קרוי קרימת פנים ומקורו הגה"מ פ"ג מהלכות שבת בשם התוס' בפרק התודה ועיינתי שם והוא במנחות דף ע"ח ולדעתי יש מקום לפלפל ע"כ אמרתי לברר הדבר. והנה בהא דאמרו דמצה נא מקרי כל שפורסה ואין החוטין נמשכין ממנה וע"ז כתבו התוס' דזה מה שאמרו בשבת דף כ' עד שיקרמו פניה ולכאורה קשה טובא דהרי אמרו במנחות שם וכן ללחמי תודה ופירש"י דהא דאמרו במשנה קרמו פניה היינו כל שאין חוטין נמשכים ממנה וא"כ הרי שם במשנה בשבת נחלקו ר"א ורבנן דת"ק ס"ל דעד שיקרמו פניה ור"א ס"ל עד שיקרמו פניה התחתון וכתבו התוס' שם בד"ה איבעיא להו דר"א להקל בא דקאמר התם ומודה ר"א בלחם הפנים שאין קרוי לחם עד שיקרמו פניה בתנור והיינו דבלחם הפנים בעינן קרימה מעליא וא"כ כיון דלחם הפנים לא נתקדש עד שיקרמו פניה מלמעלה ומלמטה א"כ הוה ע"כ כל שפורסה ואין חוטין נמשכין שיעור דקרימה מעליא דמ"ש לחמי תודה מלחם הפנים בתרווייהו השיעור דמשקרמו פניה ועיין בחידושי אבן העוזר כאן ולפ"ז לאו היינו משיקרמו פניה דשבת דכאן לאו קרימה מעליא וע"כ צ"ל דהתוס' לשיטתייהו דמפרשי דר"א להקל בא וא"כ הת"ק דס"ל עד שיקרמו פניה דהיינו אצל אש דהוא המאוחר ממילא לדידיה הוה קרימה מעליא כמו בלחם הפנים וא"כ שפיר כתבו דזה השיעור שיקרמו פניה דשבת דהיינו לת"ק ולפ"ז לפי מה דהבין המג"א בדעת הב"י כאן דפסק להקל כר"א דסגי בקרימת התחתון דס"ל דזה ממהר לקרום וא"כ לדידיה לא בעינן שיהיה פורסה ואין החוטין נמשכין ואיך העתיק הרמ"א דברי הגה"מ תיכף אחר דברי ב"י ואף דבלא"ה תמה המג"א על הרמ"א מה שהעתיק הרמ"א דבפשטידא ופלאדין צריך קרימה מלמעלה ולמטה דהיה לו לכתוב בלשון י"א אבל זה אינו קושיא דזה חלוק משאר וכמ"ש בדגול מרבבה וכן כתבו בשם חמד משה אבל מה שהקשיתי קשה טובא: