שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״א סימן ח׳

ובזה נראה לפענ"ד הא דאמרו שם ש"מ כלי שני אינו מבשל והקשו התוס' מ"ש כלי שני מכלי ראשון אם היד סולדת גם בכ"ש ראוי לאסור וכתבו התוס' דכ"ש דופנותיו מקררין אותו ואינו מחמם ובאמת לשיטת הרמב"ם דכ"ש מבשל ג"כ כמ"ש בפ"ג ממעשר א"כ יקשה מה חילוק יש בין כלי ראשון לכ"ש ולפמ"ש י"ל דבאמת לענין שאר איסורים ס"ל לרמב"ם דאין חילוק רק לענין שבת דבעי שיהיה תולדת אור ולפ"ז בשלמא בכ"ר שנתחמם גוף הכלי מאור הו"ל תולדת אור ומחמם המאכל או שאר דבר וחייב משום מבשל אבל כ"ש כיון שדופנותיו מתקררין א"כ ל"ש שנתחמם המאכל מתולדת האור כיון דהכלי גופא הולכת ומתקררת ואינה תולדת האור ממש א"כ פטור כיון שאין בו משום בישול ועיין בפ"ט משבת ה"ו דכללו של דבר בין שריפה גוף קשה באש או שהקשה גוף רפה ה"ז חייב משום מבשל וא"כ כאן שדופנותיה הולכין ומתקררין א"כ אדרבא החימום בא מצד מה שבתוכו שנתחממו והדופן מפסיק ואינו חייב משום תולדת אש וז"ב לדעתי ודו"ק היטב: