שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״א סימן ז׳

ובזה מיושב מ"ש הרא"ש המלח והלחלוחית והדם שבתוכו נתבשל וקשה הא המלח אינו נתבשל דמלחא צריכה בישולא כבשרא דתורא. ולפמ"ש אתי שפיר דמ"מ המלח גורם חום גדול אף שאינו מתבשל אבל עכ"פ מחמם הכ"ש ומבשל וכמ"ש ודו"ק. והן נסתר מחמתו כל מה שהאריך בכו"פ בדברי הט"ז והפר"ח אלו דלפמ"ש לענין איסור דם פשיטא דאף בשר שור נאסר דעכ"פ מבליע ומפליט רק לענין בישול שבת שצריך שיהיה בשביל תולדת אור וגם פעולה והכשר מה שלא היה מקודם ולכך בעי בישול ממש משא"כ בזה וז"ב ומיושב כל ההערות שם. ובזה אני אומר דבר נחמד במ"ש בדף מ' דמביא קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפיג צינתן ובשמן אמר לא בשביל שיתבשל אלא כדי שיפשר והנה לשון לא בשביל משמע דאסור בשביל הכוונה שיתחמם וא"כ לר"י דס"ל דבר שא"מ אסור א"כ ל"ש לשון בשביל וכבר עמד בזה הפ"י. ולפמ"ש י"ל דהנה עוד דקדק שם דלמה אמר במים שיחמו ובשמן בשביל בישול וכתב הפ"י דבמים ל"ש בישול דאינו ניכר במים בישול ונסתייע מדברי הפר"ח סי' ס"ח ס"ק י"ח. ובאמת המעיין בפר"ח יראה שכתב להיפך דאף שאין הבישול ניכר במים מ"מ חייב משום מבשל ובאמת שא"צ ראיה שהרי הרב אומר כן הרמב"ם בפ"ט משבת ה"א וכמ"ש הפר"ח שם והכוונה פשוטה דבאמת גם אופה חייב משום מבשל ועיקר הכוונה שצריך לאותה פעולה של חימום שמתבשל ונאפה ונתחמם חייב משום בישול סממנים ולפ"ז גם במים ניהו דבישול לא שייך אבל פעולת החום ניכר בה שהרי מתחלה היה צונן ועכשיו נתחמם ואף שנתקרר אח"כ אינו דומה מים שלא נתבשלו כלל למים שנתבשלו ונשתנו עי"ז ועיין ע"ז דף ל"ז ע"ב מה מים שלא נשתנו מברייתן ע"י אור הרי דע"י אור נשתנה מקרי וא"כ זה פעולת הבישול במים ולפ"ז נ"ל ברור דכל שלא נתחמם רק מפיג צינתו א"כ אין בו פעולה של חום ובישול כלל רק שמפיג צנתו ובכה"ג בודאי ל"ש בישול ולענין מעשה שבת ג"כ דבעינן שיהיה הכשר מה שלא הי' מעיקרו א"כ כל שאינו מניחו בשביל שיחמו רק שתפיג צנתן לא נקרא מבשל וגם בשמן כל שלא נתבשל רק שנפשר מותר וז"ב. ויש ליישב בזה הרבה קושיות שהאריך הרשב"א בחידושיו להקשות שם בסוגיא ואכ"מ: