שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י״א סימן ג׳

שבתי וראיתי בירושלמי פרק כירה הלכה ד' מה בין כ"ר לכ"ש אמר ר"י כאן היד שולטת כאן אין היד שולטת א"ר יונה כאן וכאן אין היד שולטת אלא עשו הרחקה לכ"ר ולא עשו הרחקה לכ"ש ובשיורי קרבן תמה על התוס' דף מ' שחלקו בין כ"ר לכ"ש שכ"ר דופנותיו חמין וכ"ש דופנותיו קרים וכתב שבירושלמי מפורש טעם אחר שבכ"ר עשו הרחקה ולא בכ"ש ולפמ"ש המהרי"ל י"ל דהירושלמי מיירי בכ"ש שהיתה בכ"ר ואח"כ הוציאו אותה דבכה"ג ל"ש לומר דדופנותיה מתקררות והוצרך לטעם דלא עשו הרחק לכ"ש. אמנם באמת לפענ"ד כוונת הירושלמי בהא דלא עשו הרחק לכ"ש הוא דעיקר ההרחק הוא דאם נתיר באין היד שולטת יבאו להתיר כשהוא על האור ממש ולפ"ז בשלמא כ"ר שעומד אצל האש ומחזיק חום זמן מרובה שדופנותו חמין א"כ שייך לגזור אטו עומד אצל האור אבל בכ"ש שדופנותיה קרות ל"ש לגזור אטו עומד אצל האור דעומד אצל האור דופנותיה חמין ומחזיק חום מרובה משא"כ בזה וא"כ דברי התוס' והירושלמי הם שפה אחת ודברים אחדים ובזה יתיישב הדקדוקים בתוס' שבכ"ר כתבו דדופנותי' חמין ומשמע הא אינם חמין ואף שאינם קרים מקרי כ"ש ובכ"ש כתבו שהם קרים ומשמע כל שאינם קרות אף שאינם חמין הוה כ"ר וכבר עמדו בזה בחוות דעת שצ"ב בהך דינא דהמהרי"ל ומ"ש בזה המעיין יראה שהוא דחוק ולפמ"ש אתי שפיר כיון דעיקר הוא משום שעשו הרחקה א"כ גם בכ"ר מהראוי להתיר שדעת הירושלמי היא דדוקא אצל האור ממש הוא דהוה כ"ר ועיין הלכה ה' שם ועיין בהגמ"ר הובא בב"י או"ח סי' שי"ח ובט"ז שם ס"ק י"ב ולפמ"ש יש ליישב קושית הט"ז שם ודו"ק רק דכיון דדפנותי' חמות הו"ל כעומד אצל האור ושייך הרחקה ולכך נקטו שדופנותי' חמות ובכ"ש נקטו ג"כ האמת דמש"ה לא עשו הרחקה אבל באמת כל שאינן חמין דל"ש הרחקה לא גזרו וז"ב: