שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י׳ סימן י״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ודרך אגב אומר בהא דאמרו ביומא דף פ"ד דשמואל ס"ל דלא הלכו בפק"נ אחר הרוב ופריך ה"ד אי נימא תשעה ישראל ועכו"ם אחד ביניהם רובא ישראל נינהו אלא פלגא ופלגא ספק נפשות להקל ושאלני אחד מתלמידי דהיאך אפשר לומר דקאי ברוב ישראל ולא נלך בפ"נ אחר רוב ישראל ומצאתי במהרמב"ח בתוספת יוה"כ שם שהרגיש בזה עוד קשה דאיך שייך רוב ישראל הא להס"ד מיירי בקבוע בחצר א"כ ל"ש רובא ישראל דהא הוה קבוע. ולפענ"ד נראה דהנה להס"ד דלא אזלינן בפ"נ בתר רוב היינו משום דרוב הוא הל"מ כמ"ש רש"י בחולין דף י"ב דלפי המסקנא הוא הל"מ וא"כ בפ"נ דלא אזלינן בתר רובא שוב אין מעלה לרובא יותר מהמיעוט א"כ שפיר הוה ס"ד דאף להחמיר לא אזלינן בתר רובא וע"ז פריך דזה א"א דהרי אף היה פלגא ופלגא הוה אזלינן לקולא א"כ א"א לומר דבפ"נ לא אזלינן בתר רובא להחמיר דז"א דהא אף בפלגא הוה אזלינן לקולא וא"כ שוב ע"כ רובא מעלה הוא ובזה ניחא דל"ש קבוע דבשלמא כששייך רוב גלתה התורה דבקבוע לא אזלינן בתר רובא וגם המיעוט חשוב משא"כ אם נימא דבפ"נ אין מעלה להרוב מכ"ש דקבוע לא הוה מעלה ועוד כיון דבמחצה ומחצה אזלינן לקולא א"כ ל"ש קבוע דאינו רק מחצה על מחצה ובמחכת"ה של המהרמב"ח דחשב דמה דאמר אלא פלגא ופלגא היא בפ"ע והיינו דרצה לאוקמא במחצה על מחצה וזה אי אפשר כמ"ש בעצמו דהא שמואל אמר דלא אזלינן בתר רוב אך באמת הגירסא היא כמ"ש הרי"ף א"נ מחצה על מחצה וכמ"ש הגאון מוהר"י פיק שם וא"כ עיקר הקושיא הוא דמהראוי שיועיל רוב להקל דהרי אף מחצה על מחצה אזלינן להקל ודו"ק היטב. אחר שנים רבות ראיתי במהרי"ק סי' פ"ז שכתב דיש תנאים דס"ל דאין הולכין בד"נ אחר הרוב כדאמרו רשב"ג ור"ע במכות דף ז' אילו היינו בסנהדרין לא היה נהרג אדם מעולם. ונפלאתי מאוד היאך אפשר לומר כן הא גם בד"נ אזלינן בתר רוב כדאמרו בחולין דף י"א ובסנהדרין דף ס"ט ומ"ש ראי' ממכות במחכת"ה לא זכר שם לפי שעה דברי התוס' שם דכתבו ליישב כיון דאפשר לברורי רצו לברר או שמא יכחישו זא"ז ויתבטל העדות ע"ש.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.