שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק י׳ סימן י׳

ומן האמור נראה דצדקו דברי הרמב"ם שלא חשב המצוה דאל תצר בחשבונות של מצות שלו משום דל"ש המצוה דדלמא לאו בני עמון ומואב הם והקב"ה שאמר להם אל תצר את מואב היא בשביל ב' פרידות טובות וכל שכבר יצאו הפרידות פשיטא דמותר להתגרות בם המלחמה וגם בספק אזלינן בתר רובא וד' הטוב בעיניו יעשה ויוציא הפרידות טובות מהם ואני תמה מהרמב"ן שעכ"פ לאחר שיצאו כבר הפרידות טובות הותר א"כ אינו בחשבון המצות שהיא מצוה נגבלת בזמן מן הזמנים וכן הקשה המג"א שם ומאחר שהותר לימות המשיח ל"ש למנותה ובזה דבריו תמוהים דכל שהמצות עד לימות המשיח פשיטא שהיא בכלל המצות ולע"ל יכתוב הקב"ה ברית חדשה ואף אם נאמר שחלילה שישתנה מצות התורה לעתיד כמו שהאריך בזה הרשב"א בחידושיו בספ"ק דברכות הובא בע"י שם וביפ"ת ס"פ שמיני עכ"פ התורה והמצות עיקרם אנו דנים עד ימות המשיח אבל מה שהקשיתי היא תימה גדולה דלא הזכיר הרמב"ן מהש"ס הלז דבר ומ"ש הרמב"ן מהא דנתן להם הארץ למורשה והיינו עד דורות עולם כלשון ירושה שאין לה הפסק הנה הארץ לעולם עומדת ויש לו דין קבוע ופשיטא שא"א לקחתו מידו אבל האנשים פשיטא דמותר להכותם ולהמיתם ולהצירם וראה פלא כי בכ"מ שכתוב שלחמו בבני עמון ומואב כתיב שלחמו עמו אבל לא לקחו ארצו ובשופטים גבי עגלון מלך מואב וגם גבי יפתח כתיב שהכם אבל לא לקח ארצם ובזה יתפרש כל ענין השליחות ששלח יפתח לעמון כי עמון טען שלקח את ארצי וע"ז השיב שעמון ומואב טיהרו בסיחון ולא לקח מידו ואח"כ כתיב ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל אבל לא כתיב שלקחו את ארצם גם בימי דוד שאמר לעשות חסד עם חנן מלך עמון דרשו במדרש שהקב"ה אמר לו אני אמרתי לא תדרוש שלומם ואתה לא עשית כן ולכך בא לידי בזוין ואח"כ כשהלך דוד להלחם כתיב וישלימו את דוד ויעבדום וגם במואב שכתיב ויך את מואב וכו' ותהי מואב לדוד עיפים גם במלכים ב' שהלכו שלשת המלכים ללחום את מלך מואב והלכו לפני אלישע אף שהותר להם שיכו כל עיר מבצר וכל מעייני מים יסתומו ועיין רש"י שהביא בשם המדרש שהיא חומה בזויה ושפלה ובכ"ז לא לקחו ארצם מידם הרי לך מבואר כמ"ש דאף שהותר להם להתגרות מלחמה מ"מ ארצם ירושה להם וא"כ דברי הרמב"ם חיים וקיימים וגם דברי הרמב"ן שארצם ירושה להם אמת ויציב כנלפענ"ד ודו"ק היטב כי הוא ענין נכבד ועיין ברמב"ם פ"ו ממלכים ה"ו ובכ"מ שם שתמה על הרא"ם ממדרש וחסר יבואנו בהגהות הגאון החסיד מוהר"ג מווילנא ז"ל הביא דברי המדרש הנ"ל ע"ש ובקונטרס חשבונות של מצוה שלי על המצות הארכתי: