שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק א׳ סימן ח׳

והנה בהא דאמר רב נחמן אר"א בר אבהו מנין שאין נזקקין אלא לתובע תחלה שנאמר מי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראיה אליהם ופירש"י כגון ראובן תובע משמעון מנה ושמעון משיבו תפסת משלי או משכון הי' בידך ונפחת דמיו דתחלה נזקקין לטענת ראובן התובעו ואח"כ נזקקין לטענת שמעון והיינו משום דר"נ לשיטתו דס"ל זה גובה וזה גובה וא"כ כיון דכל אחד גובה ואינו עומד בשלו א"כ צריכין לדעת מי גובה תחלה ולכך חידש ר"נ דהתובע גובה תחלה אבל לר"ש דס"ל דזה עומד בשלו וזה עומד בשלו א"כ לא שייך דנזקקין לתובע תחלה דהא אם יתברר טענת הנתבע כל אחד עומד בשלו ואטרוחי ב"ד בכדי לא מטרחינן. איברא דצ"ב דלפי מה שאמרו בכתובות דף ק"י דהיכא דלזה עידית ולזה עידית או זבורית וזיבורית דכ"ע מודים דכל אחד עומד בשלו א"כ כאן דמיירי דליכא פסידא דאם יש פסידא הא מודה ר"נ היכא דזילי ניכסי' וא"כ ממנ"פ אם יש לכל אחד שוה כגון זה קרקע עידית או בינונית ולזה ג"כ כן מה נ"מ ואם דלזה בינונית ולזה זיבורית דמה חזית דאתי בעל זיבורית ברישא לגבי בעל בינונית ברישא ואף דקדים ותבעיה סוף סוף כי אתי למגבי בהדי הדדי קאתי וצ"ל דנ"מ דאית ליה לחד עידית ובינונית ובשלו הן שמין וכדאמרו שם בכתובות וז"ב ונכון. ובזה מיושב היטב מה שתמה הגאון מוהר"י בע"ז בעל עין משפט דלמה השמיט הרמב"ם הך דינא דר"נ דנזקקין לתובע תחלה ולפמ"ש א"ש דהרי הה"מ הקשה על הרמב"ם פכ"ד ממלוה ה"י דכיון דפסק בשל עולם הן שמין א"כ היאך פסק להך דר"נ וכתב דס"ל דאף דבשל עולם הן שמין מ"מ נ"מ אם אמר בעל הזיבורית אני רוצה לגבות תחלה והכ"מ דחה דבריו דהא בש"ס פריך סוף סוף כי אתי למגבי בהדדי קאתי וצ"ל דבאמת התוס' הקשו דהא נזקקין לתובע תחלה וכתבו דהיכא דאית ליה פסידא אין נזקקין ע"ש ולפ"ז זהו דוקא לנהרדעא אבל ר"נ בעצמו אפשר דלא ס"ל כן ולפ"ז לדידן דקי"ל כנהרדעא לכך השמיט רבינו הך דינא דהא אין נ"מ כלל ועיין קצה"ח ונתיבות המשפט סי' כ"ד ולפמ"ש האחרונים דיש לחלק בין נזקין לב"ח דבנזקין הוא דבשל עולם הם שמין א"כ לפמ"ש התוס' בשם י"מ הך דנזקקין לתובע קאי על נזקין וכ"כ הר"י בע"ז דהרמב"ם פירש כן המימרא ואף דהרמב"ם לא ביאר כן בהדיא ועיין תומים סי' כ"ד עכ"פ א"ש בנזקין אין נ"מ כלל וכמ"ש ודו"ק: