שואל ומשיב מהדורא חמישאה · חלק א׳ סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה יש ליישב הא דפריך הש"ס בב"מ דף ל"ד ואם איתא לדר"ה כיון דמשתבע מלוה שאינו ברשותו היכי מצי מפיק לה והקשה הרש"ק בתפארת שמואל דלשיטת הרמב"ם דמינו מצוי בשוק א"צ לישבע שוב אין מקום לקושית הש"ס דלישני דמיירי במצוי בשוק ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הריטב"א הקשה על זה דמה בכך שמינו מצוי דלמא מ"מ נתן עיניו בו וחמד אותו וצריך לומר כמ"ש במק"א ומצאתי בתומים בסימן ע"ב שהרגיש בזה דעכ"פ כיון דגם ללוה ליכא נ"מ למה נשביע בשביל זה הא יוכל לקנות אחר ובכה"ג שאין כאן דררא דממונא שוב ל"ש תקנת ר"ה להשביע זה מספק ולפי זה שפיר פריך הש"ס דכאן ודאי צריך לשבע אף שמינו מצוי בשוק דל"ש לומר דל"ל פסידא דכאן אית ליה פסידא דזה יטען למה אתן הדינר וצריך שבועת מודה במקצת דכ"ז שלא תתן לי החפץ א"צ לישבע וכקושית הרמב"ן וכ"ז דלא נשבע שוב שייך החשש שמא עיניו נתן בו אף במינו מצוי בשוק וזה ברור מאד:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא חמישאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.