שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן צ״ה (ד׳)

אמנם לא אכחד קושט דברי אמת כי האומנם ישבתי הדבר בהשכל ת"ל אהבת האמת דוחקני לומר שאף שכופרא כפרה בכ"ז לא מקרי קנס וראיה ברורה שאין עליה תשובה מהא דאמרו בב"ק דף מ"א ע"ב עפ"י בעלים מודה בקנס הוא ומשני דסבר כופרא כפרה ופירש"י דהו"א דלחייב כי היכי דתיהוי לי' כפרה הרי דכל דהוה כפרה חייב ולא מקרי מודה בקנס (ועיין בשיטה שם) וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מסנהדרין הי"ד דכופר משלם עפ"י עצמו ובכ"מ כתב דמקורו מהמשנה בכתובות דף מ"א לכאורה אין ראיה דדלמא שם אזלינן אליבא דמ"ד כופרא ממונא וכמו שפירש"י משא"כ לדידן דקי"ל כופרא כפרה ולפמ"ש יצא לו לרבינו מב"ק דף מ"א הנ"ל דכופר כפרה לא מקרי קנס ומשלם עפ"י עצמו וז"ב מאד ולפ"ז שוב נשאר דברי רבינו תמוהים וגם דברי רש"י תמוהים דלמה כתב כמ"ד כופרא ממונא. ובינותי בספרים ומצאתי בהפלאה שפירש בדברי רש"י דלכך פירש למ"ד כופרא ממונא דק"ל קושית התוס' דאם נימא דמי פדיון של מזיק א"כ נימא כפי שהזיק וע"ז כתב רש"י דמי פדיון נפשו של ניזק דהרי ס"ל כופרא ממונא וכדמוקי לה לפלוגתא דתנאי בב"ק דף מ' ע"ש וכן מצאתי שקדמו בזה בשיטה מקובצת בכתובות הרב מוהר"ב שם והאיר ד' עיני וראיתי בירושלמי בכתובות פ"ג שם הלכה י' דאמר ואין כמאן דאמר ונתן פדיון נפשו של מזיק כלו קנס הוא ופירש בפ"מ שם דכיון דדמי מזיק כלו קנס דהרי למ"ד דמי נפשו של מזיק הכופר כפרה וע"ש שתמה באמת על הרמב"ם דפסק דכופרא כפרה ופסק דכופר משלם עפ"י עצמו ובאמת כבר כתבתי דיצא לו מב"ק דף מ"א ובאמת גם בירושלמי אין הכרח דס"ל דכופר קנס רק דכיון דמשלם דמי מזיק הרי אינו משלם כפי שהזיק דלפעמים הוה יותר מדמי הנזק ושם דאמר דכל שלשים הוה קנס א"כ גם פדיון נפשו של מזיק הוה כלו קנס אף מה שמשלם כפי ערך ששוה הנזק וע"ש בירושלמי וצ"ע על התוס' שכתבו דאף דמי מזיק לא חשוב יותר מה שהזיק דפדיון נפשו הוא נותן והרי הירושלמי אמר להיפך דכלו קנס הוא וצע"ג ודוק היטב בכל מ"ש.