שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן צ״ה (י׳)

ומעתה רבינו דפסק פ"ג מחובל ה"ג דבייש ישן ומת פטור א"כ ס"ל דמשום זילותא היא וא"כ כל שלא הי' בפני רבים לא שייך בושת א"כ שפיר כתב דאין הבושת מגיע עד שיודה בפני ב"ד ודו"ק ועיין בשבועות דף ל"ד בתולה בעל בעולה בעל ולדברי הקדמונים הנ"ל לא מקרי מודה בקנס בכה"ג וצע"ג. ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי מהרב מוה' אברהם קאמפף ני' בח' אדר שני תרי"ט במ"ש רש"י בכתובות דף מ"ב בהא דר"ש פוטר מפני שאינו משלם קנס עפ"י עצמו ופירש"י כיון דאילו הודה היה מפטר גם כעת כשכפר אין זה שבועת כפירת ממון וע"ז הקשה הא בלא"ה מהראוי שיפטור דהרי עכשיו כשמודה הו"ל מודה בקנס דפטור מקרן וכל שאין קרן אין חומש ואשם כמ"ש התוס' בפסחים דף כ"ט. והשבתי דל"ד דשם כל שקלב"מ התורה לא חייבה כלל קרן ולא שייך חומש ואשם אבל כאן באמת הוא חייב רק שיכול לפטור עצמו כשמודה ולפ"ז לענין קרבן לא שייך למפטרי' בשביל זה וז"ב והנה הרב הנ"ל רצה ליישב כיון דכבר נשבע שלא אנס שוב הו"ל כאילו קנה הדבר ול"מ מה שהודה אח"כ לפטור מצד מודה בקנס ודימה הדבר למ"ש התוס' בב"ק דף ק"ח ד"ה טען טענת אבד ע"ש והשבתי דל"ד דאדרבה הא כל הטעם דמודה בקנס דפטור משום דכתיב אשר ירשיעון אלקים וכל שמודה בעצמו פטור ולפ"ז מכ"ש כשנשבע מתחלה ודאי לא יכלו הב"ד לחייבו וא"כ עיקר החיוב בא מצד שחייב עצמו והו"ל מודה בקנס יותר ולמה יתחייב ודוק: