שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן צ״ב (ד׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה אירע שיהודים שכרו ברענהויז מאדון וצריכין לשרוף בשבת יי"ש או שאר מלאכות ונשאלתי בזה והוריתי גם בזה שהמייסטער מהברענהויז יהיה שותף כתוב וחתום בקאנטראקט מפורש שיש לו חלק ויכול להיות אחת מני אלף והברירה בידו אם לא ירצה לקחת הריווח יתנו לו כפי הסך הנקצב לו ואז הוא עושה אדעתא דנפשיה. והנה היהודים לקחו האדון בעצמו שהוא שכר להם הברענהויז שהוא יהיה שותף עמהם בהעסק אחד ממאה ואם לא ירצה לבא לחשבון שיטול חלק מסוים בעד חלקו. והנה ראיתי שהרב הגאון החסיד אבד"ק צאנז ני' פקפק על היתר זה וכתב דל"ד למה דמבואר בסי' רמ"ה ע"א בהג"ה דעכו"ם אדעתא דנפשיה קעביד רק בתנור היכא שאינו מחויב לעשות בעצמו שמותר בשותפות עם נכרי שהגוי השותף מעמיד הפועל והפועל עושה בשביל חלק הגוי אבל הכא שהיהודים שכרו פועלים והפועלים כמעט אין מכירין רק להישראל מה בכך דיש להאדון שותפות מ"מ על שם הישראל עבדו והאריך בזה. ולא ידעתי מהו שח דהא כל שיש להנכרי חלק אם כן מצד הנכרי מותר להנכרים לעבוד ומה בכך שהנכרים חושבים שאין כאן שותפות נכרי רק עושין בשביל הישראל מכל מקום לא גרע מהערמה דשרי בדרבנן וכמ"ש התב"ש ראיה משבת דף קל"ט ובתשובה לענין מכירת חמץ ביארתי הדברים באורך והבאתי שו"ת תשב"ץ בזה והר"י באסאן בלחמי תודה שהאריכו בזה וכאן אינו רק מלאכה דרבנן דאמירה לעכו"ם אינו רק שבות. ומ"ש הרב מצאנז דשייך לומר דמחזי כשלוחו מה בכך דמחזי כשלוחו מ"מ אינו רק מדרבנן דאין שליחות לעכו"ם וגם אין שליח לדבר עבירה ועיין בפ"י בתשובותיו חיו"ד סי' ג' ובב"מ סי' ה' והדברים עתיקים ואם כן אינו רק מדרבנן ובדרבנן ודאי שרי הערמה וזה ברור ופשוט. ומ"ש הרב מצאנז דזה החילוק שבין שכירות לקיבולת אף דשכיר מ"מ עושה בשביל שכירתו דמ"מ מחזי כשליחו. לא הבינותי דשכירות ל"ש אדעתא דנפשיה דהא עושה בשביל שהישראל יתן לו שכר אם כן לולא הישראל לא היה עושה דמי ישלם לו משא"כ בקיבולת דבין כך ובין כך הי' מקבל השכר ואם כן אינו מיוחד השכר בשביל יום שבת דוקא מה שאין כן בשכירות על יום השבת דוקא וז"ב ופשוט ולפענ"ד היה נראה דאם מקבלין האדון המשכיר להיוה שותף פשיטא דמותר דאם לא יהיה שותף אז לא יוכלו לעשות בשבת ופשיטא דלא יתנו לו כ"כ בעד הברענהויז א"כ פשיטא דמקרי שותף גמור דהא ניחא ליה והפועלים ודאי עושים אדעתא דהאדון שאל"כ לא יתנו לו כ"כ בעד הברענהויז ואף דאינו רק הערמה הא בדרבנן שרי הערמה כנלפענ"ד.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.