שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ח (ד׳)

ולפמ"ש אתי שפיר דכל הטעם דלכה"ג הוה כל השנה כרגל משום דהתורה אמרה שיקריב אונן ולפ"ז כיון דאינו אוכל ומטעם דכתיב ואכלתי חטאת היום ומזה נלמד מצות אבילות א"כ ממילא שוב נוהג כל דיני אבילות דהרי התורה גלתה בהדיא שינהוג אבלות וכמ"ש באורך וז"ב ודו"ק היטב ועיין ברמב"ם פ"ב מאבל הלכה וא"ו שכתב כמה חמורה מצות אבילות שהרי נדחה לו טומאת קרובים כדי שיתעסק עמהן ויתאבל עליהן. שוב ראיתי בקרית ספר להמבי"ט שכתב דכה"ג חייב באבילות דאינו רק מדרבנן ושלא בשעת עבודה ע"ש ולפענ"ד הוא דין תורה כמ"ש הרמב"ם פ"א מאבילות דילפינן לה מואכלתי חטאת היום וכמ"ש בביאורו וא"כ אף כה"ג נוהג אבילות ושאר הימים הוה מדרבנן כמו בכל אבילות דלשיטת הרמב"ם רק יום ראשון דאורייתא ועיין בפ"ג מביאת המקדש ה"ח שכתב רבינו ג"כ דמה שלא נאכל באנינות הוא משום שכתיב ואכלתי חטאת היום והוא כמ"ש משום דאינו בשמחה ודו"ק היטב בכל מ"ש כי הוא ענין נפלא ת"ל. ואגב אומר במ"ש המ"א שם בסימן תרי"ב ראיה דאסור ליגע מדברי הירושלמי פ"ד דפסחים דאמר דלכך אין מתחלקות החלות רק לערב כשחל יוה"כ בשבת משום דאסור ליגע ובהגהת דגול מרבבה האריך שם דלולא דברי הירושלמי היה אומר טעם אחר. ולפענ"ד נראה ג"כ טעם אחר בזה דהנה שיטת רבינו בפירוש המשנה פרק שתי הלחם משנה ז' דביום השבת צריך לאכול לחם הפנים ואינו ליום ולילה כמ"ש התוס' דף ק' שם ד"ה שני וכתב הטעם דכתיב ביום השבת יערכנו והקשה התוס' יו"ט הא ביוה"כ מתחלקות החלות לערב ולא נפסלו וגם גוף הטעם מנ"ל לרמב"ם והבה"ז כתב דיצא לו מהא דאמרו ביומא דף ל"ד דמוספין קודמין לבזיכין דכתיב ביום לאחר הבזיכין והוא תמוה דמ"מ מנ"ל דאינו נאכל לערב וכבר האריך בזה בחק נתן הספרדי רפ"ב דמנחות ע"ש. אך לפענ"ד נראה דכוונת רבינו דמצד הלחם באמת אינו נפסל רק דכיון דצריך להקטיר הבזיכין וכל שסדרו האחרות ממילא נפסלו אלו ולפ"ז כיון דביוה"כ מתחלקות לערב וע"כ דגם האחרות נסדרו לאחר השבת ולא נפסל כמבואר בדף ק' דעל השלחן אינו נפסל ולכך מתחלקות לערב וא"כ אין ראיה להירושלמי דאם הי' נלקחות ביום הי' צריכין לסדר אחרים ואז הי' נפסלות כיון שאסור ביום ודו"ק. אחר כמה שנים מצאתי בשעה"מ פ"ג ממעשה הקרבנות שהביא דברי המלמ"ל פ"ג מאבל ה"ט שהאריך בענין טרדא אי אסור לאכול קדשים והביא דברי הש"ס יומא דף י"ד וע"ז כתב השעה"מ דזה דוקא לשיטת רש"י אבל התו"י חלקו ע"ז ע"ש שהאריך הנה אמת נכון הדבר ועיין מלמ"ל פ"ב מביאת המקדש ושם רמז הרב המגיה לתוס' ישנים הנ"ל ועיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קנ"ג ודוק.