שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ז (ב׳)

אשר שאל אותי בהא דאמרו בקידושין דף נ"ב דש"מ קידשה בגזל אינה מקודשת אפילו בגזל דידה וממאי מדקתני ושלהם היתה ושל שביעית טעמא דשביעית דהוה הפקר אבל שאר שני שבוע לא וע"ז הקשה דלמא בגזל דידה מקודשת מדקיבלתי' אחילתי' ורק דזה דוקא אותה שקבלה אחילתי' אבל אותם שלא קבלו לא היו מקודשות דהו"ל גזל ולכך הוצרך למנקט שביעית דהוא הפקר. והנה בפשיטות השבתי דבמשנה מבואר דא"ל כלכם מקודשות לי בכלכלה זו וקבלה אחת ע"י כולם וכיון שאמר לכלם שיתקדשו בכלכלה זו היאך מקרי גזל דהא נתרצו לקדש אותן בכלכלה זו. וע"ד פלפול יש לומר בזה דהנה המלמ"ל נסתפק בפ"ז מהלכות אישות הלכה כ' באם אחד עשה שליח לקדש לו לאשה והלך הוא וקדשה קידושי דרבנן אם הוה שינוי בשליחות דיכול לומר לא רציתי רק שיהי' קידושי דאורייתא וכן בקידשה קידושי ספק דיכול לומר בקידושי ודאי הייתי רוצה ולא בקידושי ספק ואם נימא דמכל מקום מקודשת כמו שמסיק שם א"כ כאן כיון דאמרו ש"מ דהאשה נעשית שליח לחברתה ואפילו במקום שנעשית לה צרה ופירש הרא"ש דמיירי שהם עשו את האחת שליח לקבל בשביל כלם והיא שתקה א"כ כיון שעשו עכ"פ שליח לקבל הקידושין וא"כ עכ"פ קידושי ספק הי' דשמא יתרצו וגם דיכול לקדשה עכ"פ בחלק של אותה שמחלה ואף דיש לומר דאינו שוה חמשה פרוטות מכל מקום מקודשת מספק שמא שו"פ במדי ועפ"י שכתב ג"כ סברא הלזו וא"כ מהראוי הי' שיתקדשו כלם וע"כ דאין מקודשות כלם אפילו בגזל דידה וא"כ לכך ע"כ מוכרח להיות של שביעית דבשאר שני שבוע לא היתה מקודשת כלל. ובזה ממילא מיושב קושית הפ"י והפלאה דרב רצה להוכיח אפילו בגזל דידה ומשמע דגם בגזל דאחרים אינן מקודשות והיאך מוכח גזל דאחרים דל"ש לומר דידי שקלי מקודשת ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דאל"כ יקשה דאמאי לא יתקדשו כלם וגם אותה שקבלה הקידושין דאטו נתברר כל חלק למי הוא וא"כ כל אחת מקודשת בחלקה של חברתה וא"ל דהא הוה ספק דאין ברירה ודלמא מגיע לכל אחת שלה דז"א דעכ"פ קידושי ספק הוה ויכולה לעשות שליח לקדש אף קידושי ספק וכמ"ש וא"ל דאכתי מאי אמרו דבשאר שני שבוע לא והא ניהו דמיירי קודם יאוש מ"מ אטו בודאי לא נתייאשו וכל קודם יאוש הוה ספק דלא שמענו דנתיאש וא"כ הוה קידושי ספק דדלמא נתייאשו והו"ל יאוש ושינוי רשות ועכ"פ ספק קידושין הוה דזה אינו דהא באמת שלהם היתה והם ידעו היטב בעצמם שלא נתייאשו ולכך אינם מקודשות בשאר שני שבוע ודו"ק.