בכתובות דף ל"ב פריך הש"ס אי דאתרו בי' טעמא דלית בי' שו"פ הא אית בי' שו"פ ממונא משלם מלקא לא לקי הקשה אותי תלמידי החריף מוה' ניסן זיס נ"י דלפמ"ש רש"י במכות דף ה' דכל דמודה אף דאח"כ באו עדים פטור אף ממלקות ולפ"ז י"ל דמיירי באתרו רק שמודה שחבל בחבירו ואח"כ באו עדים וא"כ כל שהי' בחבלה שו"פ אז חייב עצמו במידי דעכ"פ דמי החבלה צריך לשלם שפיר הוה מודה בקנס ופטור אבל כל שאין בו שו"פ לא הוה מודה בקנס ולכך לקי דלא הודה בכלום. והנה השבתי דל"ק דהא ע"כ דלא שמו אז החבלה בשעה שהודה דאל"כ ע"כ שבאו עדים וא"כ הי' יכול להיות החבלה שו"פ וא"כ עכ"פ ניהו דאח"כ נתברר שלא חבל בו שו"פ עכ"פ הוא נתכוין לשו"פ ושוב הוה מודה בקנס ולמה יתחייב ושפיר מקשה ודו"ק
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן קנ״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
