והנה בשנת תרי"ז היה אצלי ש"ב הרב החריף מוה' פנחס בורשטין ני' והקשה אותי בהא דמבואר בפ"ב דמס' מעשר שני משנה ג' דתלתן של מעשר שני תאכל צמחונים ופירש הרע"ב כשהן ירקות לחות ולא יניחם עד שיגדל והקשה בתוס' חדשים שם דהיאך שייך מעשר שני קודם שנגמר ונתלש וע"ז אמר הוא דהיינו תלתן של מעשר שני שנטע וע"ז שפיר חל מע"ש על הגידולים. ואני השבתי דהא גידולי מעשר שני חולין כמבואר בפ"ט מתרומות מיהו יש לומר דמיירי כשנכנסו לירושלים דבכה"ג הן מעשר וכמ"ש הרמב"ם פ"ו ממעשר שני הט"ו וע"ש בכ"מ ומה שהקשה מעלתו על הראב"ד בפ"ב ממעשר שני הי"ד ולא בעי שיטמאו מה כוון הראב"ד ולפענ"ד נראה דהראב"ד מפרש דה"א הא דסגי באכילת צמחונים ולא צריך שיהיה תבשיל בנטמאו דוקא אבל כל שלא נטמאו אסור לאכול צמחונים כ"א ע"י הבישול או עיסה וע"ז קמ"ל הירושלמי דלא בעי שיהיה טמא דוקא כנלפענ"ד ועבר"ש שם:
שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ג (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא רביעאה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.