שואל ומשיב מהדורא רביעאה · כלל ג׳ סימן פ״ג (ז׳)

והנה במ"ש בשבת דף י"ז דגידולי תרומה שאל אותי הרב מוה' אברהם קאמפף דאדרבא הי' לנו לומר גידולי תרומה חולין ושוב לא יזרע דהא מפסיד התרומה עי"ז שהוא זורע אותה והו"ל גידוליו חולין והרי קיי"ל דאסור לבטל תרומה ולהפסידה וכבר כתב הא"מ ח"ב בתשובה סי' ח"י דאסור לבטל תרומה בחולין בשביל זה דהו"ל מפסיד את התרומה. והשבתי דזה אינו דכיון דחשו שמא יזרע ומה"ט אמרו דיהיה תרומה והיינו דחשו דלמא לא ידע או שידע ויעבור וא"כ כל דנימא דגידולי תרומה חולין והרי אנן מבטלין התרומה ומפסידין אותה דבאמת אם יעבור ויזרע יהיה מותר ולכך עשו חז"ל תקנה שיהיו גידולי תרומה ולא נפסיד אנחנו בידים התרומה וז"ב. והנה שאלני אחד בהא דאמרן הא נמי תנינא גידולין חולין והקשה הר"ן בשם הרשב"א דאדרבא היה לו להקשות להיפך דהיאך שרי בצל של תרומה בגידולי גידולין הא דבר שאין זרעו כלה אסור אף בגידולי גידולי וע"ז שאל עלם משכיל דהא הר"ן כתב הטעם במשנה דגידולי גידולין אסור בדבר שאין זרעו כלה משום דמעורב בתוכו מן האיסור הראשון ונדרים הו"ל דבר שיל"מ וא"כ תרומה דלא מקרי דבר שיל"מ דאינו מצוה לאתשולי כדאמרו דף נ"ח שוב גידולין מותרין. ולכאורה כהוגן שאל. ולק"מ דכשם דגידולי תרומה אסורים משום גזירה דלמא משהי לה ואתו בהו לידי תקלה וא"כ כל שאין זרעו כלה אכתי ישהה לה שיהיה גידולי גידולין ויהי' מותרין כל שאין זרעו כלה אכתי ישהה לה שיהיה גידולי גידולין ויהי' מותרין ויבא לידי תקלה ושפיר מקשה הרשב"א ודו"ק היטב. והנה בהא דאבעיא בפרק העומר במנחות דף ס"ט בשבולת שהביא שליש קודם לעומר ושתלן לאחר העומר והוסיפה מהו בתר עיקר אזלינן ושריא עומר וע"ז הקשה החריף מוה' משה וואלף ני' מזוזה דלהרא"ש בסוגיא דגידולין דכתב דעיקר ודאי אינו מבטל את הגידולים מהו מבעיא לי' הא הגידולין ודאי אסורים ואסור גם העיקר דאי אפשר להבדיל ואף שרש"י כתב דהוסיפה רק משהו מ"מ הא עומר דבר שיל"מ הוא ואף במשהו לא בטל. ואני אומר דגם להר"ן קשה דכיון דעומר הוה דבר שיל"מ למה יתבטל הגידולין בעומר: